ציפור מדבר

זכרתי חסד נעוריך, אהבתי כלולותיך לכתך אחרי במדבר, לארץ לא זרועה

 יש לי הרגל כזה לאסוף קטעי עיתונים שעניינו אותי באותה העת שקראתי אותם. אני אוסף כאלו קטעים מעיתוני ה- 5/11/1995 אותם עיתונים בהם הכותרות שהודיעו על רצח ראש ממשלת ישראל דאז, יצחק רבין. בין היתר אני אוסף ראיונות מעניינים, ביקורת של מוזיקה  או ספרים, קטעי שירה ומתכונים. לפני כמה ימים עשיתי סדר בארון ומצאתי עצמי נסחף אל קטעי העיתונות מלפני עשור ויותר. זה קורה לי שאני במצב רוח של רשימות, אני מונה את מה שאין לי ומה שיש לי, מה שחוויתי ומה שאני רוצה לחוות, רשימות על חוויות משפיעות ומעצבות לצד רשימות של אירועים כמעט חסרי משמעות אך איכשהו מצאו עצמם בתיבת הזיכרון האישי שלי- אני עושה מפקד לחיים שלי דרך רשימות, מחלק אותם לקבוצות-קבוצות. זה סוג של מצב רוח שאין לי שם או הגדרה מדויקים, אך זה קורה לי תמיד שאני בדרך למסע חדש, לדרך חדשה. צריך לעשות סדר בראש בלב ובנפש לפני שנוסעים.

 מדבר קיומי

השבוע מתחילים לקרוא את החומש הרבעי- במדבר– ספר ההנהגה היהודית זהו הספר בו מתוארים מסעם של בני ישראל במדבר, מסע של 40 שנה  אל הארץ המובטחת, מסע של חילופי דורות, חילופי הנהגה והכל קורה במדבר החם והיבש והכל קורה כל כך קרוב ליעד, לחלום- לארץ המובטחת. הסיבה ידועה לכל, אלוהים מעדיף שהדור שידע את מצרים ואת העבדות לא ידרוך בארץ המובטחת, כי לדור הזה מנטליות אחרת, של עבדים ולא של אדונים, דור שלא יודע לקחת אחריות או שיודע לשאת בעול. צריך פרק זמן של "מדבר" כדי להתחיל בדרך חדשה או מחודשת. בפרשה הראשונה של הספר עורכים אלוהים ומשה מפקד לבני ישראל הם מחלקים אותם ל-12 שבטים מענקים להם זהות וסמלים וגם שטחים מיועדים בארץ המובטחת. משה סופר את העם(600 אלף) אותו מנהיג ומשם מתחיל המסע אל שממת המדבר לעבר הארץ המובטחת.

לפעמים אנחנו כל כך קרובים ליעד שהצבנו לפנינו במהלך החיים, אך אנחנו לא מגיעים אליו, אנחנו צריכים להסתובב בשממתו של מדבר מטפורי כלשהו, אבל כמו שכתבתי בפתיח לפני שאנחנו בכלל יוצאים למסע כזה אנחנו צריכים לערוך מפקד פרטי למנות את ההישגים או את הכישלונות, למנות את הסיפורים לתת להם סמלים של משמעויות ושטח כלשהו בנפש שלנו.

לא חייבים להיות במדבר פיזי הקרוב למקום אליו אנחנו שואפים, יש תקופות שגם המקום בו אנחנו רוצים לחיות וחיים בו במידה רבה של אושר ועושר הופך להיות מדבר כלומר שומם ריק מתוכן הגבולות לא ברורים, סופות חול צורבים את הנשמה, מוצאים מעט מאד דברים להיאחז בהם כמו פרח או צמח שפתאום מוצאים, התחושה נוראית. הפתרון, כאמור לדעתי טמון ביכולת שלנו לעשות סוג של מפקד פנימי אישי, כאמור למנות את הדברים ולצאת למסע החוצה לארץ המובטחת. לפני כמה שנים קראתי את הביוגרפיה של וינסטון צ'רצ'יל והתחושה שליוותה אותי במהלך הקריאה הייתה של נחישות וסבלנות. צ'רצ'יל נבחר לפרלמנט הבריטי עוד בגיל 25 היה לצעיר ביותר שנבחר לפרלמנט אז, אבל רק אחרי ארבעים שנה הוא הפך להיות ראש ממשלת בריטניה. ארבעים שנה של סבל ודיכאונות ותחושות חוסר מימוש עצמי ליוו את צ'רצ'יל בחייו, אבל בסוף הוא הגיע לנחלה, לארץ המובטחת והפך לאחד האישיים המשמעותיים והמשפיעים בהיסטוריה " ההצלחה היא היכולת לעבור מכישלון אחד למשנהו מבלי לאבד את ההתלהבות"

המציאות הישראלית בימים אלו היא מציאות של מדבר, מציאות של אנרכיזם, חוסר סדר וגרוע מכל שממה, כלום לא קורה פה והדברים שקורים פה מקוממים מאד. ישנה תחושה כזאת שבאמת רק עוד 40 שנה אנחנו נצא מסופת המדבר הזאת שנקלענו אליה. אנחנו לועגים לערכים הכי חשובים. לא מכבדים את העבר ורומסים אותו. חיים נחמן ביאליק כתב את "מתי מדבר האחרונים" ברוח הפרשה, אבל יותר בערה בו התחושה שצריך לקום ולצאת למסע הזה במדבר ולהשתחרר ולהגיע לנחלה. הוא כתב: " קומו אפוא, נדים! עזבו את השממה!/ אך אל יעל קולכם, דרכו עוז בדממה." הייתי רוצה מאד לעזוב את השממה, לעבוד את האדמה ולקטוף את הפרי. הייתי מאד רוצה שבמדינה שאני כה אוהב לחיות, יקומו יחד איתי לצאת מהשממה ומהדממה אל מקום יפה וצוהל יותר.

המדבר למרות משמעותו המטאפורית, מקום שוקק חיים, קיימים בו עשרות בעלי חיים ומאות זנים של צמחים שחיים בתוך השממה לכאורה. בימים אלו כולם נמצאים בסכנת הכחדה והמדבר המטאפורי הופך למדבר אמיתי- חסר חיים ושומם. לדעתי זה הדבר הכי מסוכן שיכול לקרות לבני אדם באשר הם שהמטאפורה תהפוך למציאות ולכן מסע במדבר יכול להיות משהו חיובי, סוג של חוויה מתקנת ובעיקר משחררת, מסע שבסופו נגיע כאמור לנחלה לארץ המבוטחת.

 סיפור סבתא קטן לשבועות

אני לא מבינה למה אוכלים בחג הזה מאכלים חלביים, אצלנו בטוניס לא אכלו מאכלים חלביים, היה רגיל כמו בכל חג, אני לא מבינה את זה. ככה סבתי בכל שנה קצת לפני חג השבועות לא מנסה להבין למה אוכלים מאכלים חלביים בחג השבועות. בילדותי במשך שנים אכלתי "מאכליים רגילים" בחג השבועות, בעוד בבה"ס ובטלוויזיה ואצל חברים דיברו על זה שאוכלים מאכלים חלביים. בטוניס היה חסר חלב. בעיר הולדתה של אמי כמעט ולא היה חלב ולכן כמעט ולא צרכו מוצרי חלב. אמא שלי לא אוכלת מוצרים חלביים בכלל. בשנים האחרונות ניסיתי לשכנע את סבתי שתערוך ארוחת חג חלבית כמו כולם והיא לא אהבה את הרעיון. השנה היא רק זכרה את המנהג הזה של הילדים לשפוך מים על העוברים ושבים, הופתעתי מהתשובה ובסוג מסוים של זעם שאלתי אותה ומה עם שאר הדברים, זה חג מתן תורה, חג הביכורים ועוד עוד? איפשהו זה לא עשה עליה רושם, היא הקשיבה לי ולא הבינה. עד היום אני מנסה להבין למה החג הזה לא חשוב לסבתא שלי כמו שאר המועדים בשנה, עניין של מסורת, של הרגל, של חינוך, קשה לי לקבל את זה. עד היום אני מנסה ולא מצליח.

 בשממת הקיום

אלבום השבוע של מלווה מלכה הוא הכאוס של ראשי העתיד(the futureheads) אלבום המתאר כאוס חברתי ואנדרלמוסיה פנימית אישית, ששואל האם מישהו יודע מה לעשות איתנו, זהו לא אלבום מדברי באווירה שלו, זהו אלבום רוקנ'רול בריטי טיפוסי שמושפע משנות השמונים, אך יש באלבום הזה מן הייצוגים של מטאפורת המדבר, הריקנות, החוסר בהירות ואי סדר ששורר כי כל הגבולות פרוצים, למרות שזהו אלבום אורבני, אלבום המתאר חיי לילה מבולבלים  וגם אניגמאטיים ומפלצתיים( השמש יורדת והחיים הכפולים מתחילים) יש באלבום הזו את תחושה של מדבר קיומי, של מסע סביב עצימנו מסע פנימי סביב המטרות שלנו מבלי שאנחנו מגיעים לארץ המובטחת, אלבום של נסיון למצוא חץ על אותה מפה של החיים, למצוא את העמוד האש שיכוון אותנו וגם אם זה ייקח ארבעים שנה, העיקר שנגיע לנחלה, כי אנחנו יכולים.

את הפיוט'רהדס הכרתי דרך הקאבר המבריק שלהם לשירה של קייט בוש- hounds of love שהוציאו באלבומם הראשון לפני שש שנים. עד היום אני מחשיב אותו כקאבר הכי טוב ששמעתי בחיי. זהו אלבומם הרבעי בכל אלבום שהוציאו אותו יש להיט מלא אנרגיה שסוחף אותך. האלבום הזה הוא המגובש ביותר שלהם מתחילתו ועד סופו.

לקחתי את כל הרשימות שאספתי עד עתה, חסרים לי עדיין כמה תחושות שרוצה אני לסמל אותם ולהעניק להם משמעות ולכשאסיים אצא למסע במדבר השומם, כך אוכל לדעתי למצוא את עצמי מחדש, כך אוכל להתחדש ולרענן את השורות, אודיע לכם כשאחזור או אגיע למקום שאליו רציתי להיות.

The futureheads- the chaos  להורדה

חג שמח

אלפרד כהן, השלישי

לשכון בתוככם

 

…יצירות אומנות הן תמיד תוצר של היות בסכנה, של הליכה עד הסוף למעמקי חוויה, עד המקום שאיש אינו יכול ללכת הלאה משם..

ריינר מריה רילקה

  לא מזמן חוויתי רגע בו נזכרתי באחת הפנטזיות שהיו לי בילדותי- רציתי שיקנו לי מצלמת וידאו ויחד עם  דודי לצלם סרטים. חלפו השנים ואותה מצלמת וידאו הפכה נגישה לי כמעט כמו עגבנייה במכולת. כשאחזתי לראשונה במצלמת וידאו לא ידעתי מה לעשות איתה, אז התחלתי ללמוד וללמוד. אחרי כמה שנים של למידה ורכישת ידע, הבטתי במה שאני מצלם ולא אהבתי את מה שיצא, אף אחד אחר לא אהב. אך הצורך ליצור קיימת בתוככי מאז ומתמיד, הצורך הזה הוא כמו אש תמידית כזאת. ליצור חיים מאין, לגעת באחרים, להיות אמן.

 וַיַּקְהֵלפְקוּדֵי

השבוע מחברים את שתי הפרשות האחרונות של ספר שמות וקוראים אותן יחד ושוב מתואר כיצד יבנה משכן האל ושוב מתוארים לפרטי פרטים מה צריך להיות במשכן, מאלו חומרים ייבנה וכד'. שאלתי את עצמי מדוע המקרא חוזר לתאר שוב את תכנון ואת בניית המשכן. שאלתי ולא מצאתי תשובה , פניתי  למדרשים השונים ולא השתכנעתי מהטיעונים. לדעתי בקלות אפשר היה לוותר על שתי הפרשיות הללו, הן לא מחדשות לנו שום דבר. אלא אם כן אלוהים רוצה להזכיר לנו כיצד צריך  לעבוד את האלוהים, לאחר אותו חטא עגל הזהב המקרא חזר כמעט באותם פסוקים לתאר את בניית המשכן, האם לשם השוואה? לא בטוח, אני עדין חושב שזה מיותר.

למרות זאת, רציתי להתמקד בבניית המשכן מההיבט הפילוסופי אומנותי שלו. אמנים לפי דעתם של פרשנים רבים הכי קרובים לאלוהים. עצם היותם לוקחים חומר ויוצרים ממנו חיים, למעשה אלו הפעולות הכי קרובות לאלו של האלוהים. אלוהים ממנה את בצלאל להיות האדריכל הראשי של בניית המשכן, כן שיש בו מין החוכמה, התבונה והדעת. שלושת התכונות שלדעת המקרא הכי חשובות אצל אמן. בצלאל היה הבן אדם היחיד שיכול היה ללמוד את ההוראות המדויקות של האל ומתוכן להבין כפי שליבו מנחה אותו ולדעת את מה שהאל רוצה. רש"י מבאר את שלושת התכונות הנ"ל כשלושה כיוונים של שפע שמתמלא בהם האדם: " בחכמה- מה שאדם שומע מאחרים ולמד. בתבונה- מבין דבר מליבו, מתוך הדברים שלמד. ובדעת- רוח הקודש." המקרא נותן פרשנות של אמן טוב מהו, כמעט נותן מדדים לפיהם אפשר למדוד אמן טוב או איכות של יצירה. המשכן היא דוגמא לעבודת אמן טובה של עבודת אומנות אלוהית .משכן מסמן את האמונה באלוהים בצורה הפרקטית והאבסטרקטית כאחד. הירידה לפרטים, סוגי החומרים לצד התחושה הכי פנימית של כל אדם באשר הוא. כאשר אני מבחין ביצירת אומנות טובה בין אם היא סרט, ספר, פסל או שיר אני יכול לזהות בה את אמצעי היצור או להפך לא לזהות בה אבל כן רצון בלתי מוסבר לגלות אותם ויחד עם זאת להרגיש משהו פנימי אישי שהוא שלי ורק שלי בהקשר ליצירת האומנות הטובה שחוויתי. כשניסיתי ליצור מבעד לעדשת המצלמה מצאתי עצמי נכשל פעם אחר פעם וזאת למרות שלמדתי, אך לא הייתה בי התבונה או הרגש. מילדות ועד היום קיימת בי הידיעה שאמן אנוכי ורוצה ליצור וליצור. אומנות במידה מסוימת היא כמו בניית המשכן, שילוב של מחשבות טהורות ומיסטיות לצד רגשות עדינים יותר ואל כל אלו מצטרפים האינטליגנציה, כישרון, טעם, חוש מידה, משמעת וחריצות ובעיקר משמעת.

בצלאל מתואר במקרא כפועל מצטיין וכשמו כן הוא, בצל האל, עובד תחת הוראותיו המוקפדות של האלוהים, אני מסרב לקבל זאת ומאמין שבצלאל היה אמן שהלך עד הסוף עם הידע, הוא הלך עד הסוף ולא פחד ממרותו של האלוהים, חי בסכנה, אבל חווה את החוויה עד תומה. בצלאל יצר משכן לתפארת מדינת ישראל, שהצליח לשכון בליבם של אחרים. גם אני רוצה.

 

סיפורי סבתא(סבא ויקטור)

סבי ויקטור זיכרונו לברכה, תמיד היה נוהג לשאול אותי, איך הציונים אלפרד והייתי עונה לו בסדר, ממוצע של תשעים, בין הגבוהים בכיתה(כיתה ד) והוא תמיד היה עונה לי: אלפרד אני רוצה מאה, אני רוצה שתהייה החכם ולא רק שתהייה חכם, אני רוצה גם שתדע מה לעשות עם כל מה שמלמדים אותך בביה"ס. עם השנים הבנתי למה הוא התכוון וגם הבנתי שהוא מבקש יותר מידי אבל ככה היה סבא ויקטור. למזלי הוא כבר לא היה בין החיים שהיו לי תשעה נכשלים בתיכון ולחוסר מזלי הוא לא היה בין החיים כשסיימתי תואר ראשון. כי אז רק הבנתי למה הוא מתכוון. כי רק אז הבנתי שלא משנה כמה חכם תהייה וצריך להיות חכם, אבל יותר מהכל צריך לדעת להבין מה עושים עם כל מה שלומדים. סבא ויקטור למדתי עוד משהו, בנוסף להיותך חכם ונבון צריך שיהיה לך לב ורגישות, ככה אפשר ליצור ולהיות הכי מקורי שאפשר. סבא ויקטור אני עדין לומד.

 

רוצה להיות הנער, הגבר שכותב שירים..

בעוד שלושה שבועות תגיע לארץ ותופיע בברבי ת"א, אחת מעשרת הלהקות האהובות עליי, אני מאמין שבהמשך אני עוד אכתוב על ההופעה הזאת .השיר הראשון שהם הוציא היה הקמתי להקה, המספר על אדם שמקים להקה ושר שירים שיגרמו לשלום בין הפלשטינים והישראלים ועל הדרך שבה הוא מבצע את השירים ועוד. אדי ארגוס הסולן והכותב של להקת ארט ברוט יצר בשיר הזה את אותו משכן מקראי שדיברתי עליו. השיר הזה הוא יצירת אומנות איכותית של אמן חכם ונבון. כל אחד רוצה להיות זמר, אין אחד שיגיד אחרת. גם אני רוצה להיות זמר, להקים להקה ולשיר שירי אהבה נכזבת ופה ושם שירי מחאה, אבל זו רק פנטזיה אני לא באמת יודע לשיר או לנגן או להופיע בפני אנשים. בעיקר בגלל הסיבה הזאת(יש עוד סיבות כמובן), שאדי ארגוס כתב על הפנטזיה שלי ושל רבים אחרים, הופכת את השיר הזה לגאוני ואיכותי.

מיקסטייפ מלווה מלכה מספר שש מציג לכם שירים מהתקופה האחרונה, שירים טובים ואיכותיים(יש גם שני קאברים). שירים שהייתי רוצה לשיר ויותר מכל איפשהו מתארים את הלכי רוחי כמעט בצורה הכי מדויקת שאפשר, שירים ששוכנים בתוכי. אסיים במכתבו של רילקה לאשתו קלרה בהתחלפות מכתבים העוסקת באומנות:.." ככל שתרחיק לכת, כן תעשה החוויה עצמית יותר, אישית יותר, יחידית יותר ויצירת אומנות היא בסופו של דבר הביטוי ההכרחי, הבלתי ניתן לביטוי, הסופי ככל האפשר של יחידיות זו…"

מיקסטייפ מלווה מלכה מספר 6 להורדה

  1. The soft pack- c'mon
  2. The futureheads- heartbeat song
  3. Drake- over
  4. Dan le sac vs. scroobius pip- get better
  5. The brunettes- the crime machines
  6. Darwin deez- constellations
  7. I'm from Barcelona- baby let's go
  8. Freelance whales- generator second floor
  9. Sambassadeur- small parade
  10. Broken bells- October
  11. Cults- go outside
  12. Jaga jazziest- one armed bandit
  13. Gonjasufi- I've given
  14. Roky Erickson & okkervil river- goodbye sweet dreams
  15. Massive attack- pray for rain
  16. Holly Miranda- joints
  17. Beach house- the arrangement
  18. Franz Ferdinand- the lobster quadrille
  19. First aid kit- winter is all over you
  20. Editors- feel good inc, gorillaz cover
  21. Bat for lashes- all I need, radiohead cover

 

עד לפעם הבאה

שבוע נפלא וכיפי

אלפרד כהן, השלישי