מכתב תלונה

אנשים מסוימים תמיד מתאוננים על כך שלשושנים יש קוצים, אני אסיר תודה על כך שלשושנים יש קוצים.

אלפונס קאר

שלום רב. הנידון: מכתב תלונה. הנמען: החיים. למרות שאני די יהודי מובהק חסרה בי התכונה האופיינית ליהודים. אני לא יודע איך להתלונן, קשה לי עם זה. יכול מאד להיות שמכריי שמעו אותי מלין פעם או שתיים, אפילו יותר. אבל אני לא מחשיב את עצמי כיצור המתלונן בין הבריות. הייתי רוצה להתלונן יותר, אולי זה יעזור קצת: לשכנים בקומה הראשונה שמתווכחים בקולי קולות עד כדי צעקות, על כך שהם לא שומרים על נקיון חדר המדרגות של הבניין. הייתי מתלונן בפני המעסיקים שלי שמזלזלים בי ולא מחשיבים במיוחד את כישורי חרף העובדה שהם הגדירו אותי כמנהל זוטר. ויש באמתחתי עוד הרבה תלונות, כואב וקשה לי… הייתי מסיים בתלונה שנימתה: העולם לא הוגן כלפיי והחיים תמיד מתנכלים אליי. לטיפולכם המהיר, אודה.

פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ, היא סדרה של סיפורים ומצוות שהם מעין אקזופוזיציה לסיפורו של עם. מתוארים בה תחילה סידרת הדלקת הנרות במנורת הקודש, לאחר מכן הוראות הכנת של שתי חצוצרות כסף. משה ממנה תחתיו 70 זקנים שהם יהיו למוסד המשפטי בקרב האנשים. הפרשה מסתיימת בסיפור הרכילות של אחי משה: אהרון ומרים מדברים בינם לבין עצמם על האישה השחורה של משה. מבין כל זה ארצה להתמקד בסיפור התאוננות של עם ישראל בפני האלוהים ומנהיגם. הם מלינים על כך שאין להם בשר לאכול במדבר ודואגים להזכיר את איכות המזון אליו היו רגילים במצרים. התנהגות זו מבטאת את המציאות הרוחנית והנפשית של היהודים מאז ועד היום- להתלונן, להתלונן ולהתלונן.

את החסך שלי בלהתלונן אני משלים בלהאזין לתכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל כל יום שני, שלישי ורביעי מנסים מגישי התוכנית אביב לביא ואסף ליברמן לפתור את התלונות של המאזינים הנתקלים באיוולת ובעיקר בסירבול ביוקרטי. פעם רשמתי להם תלונה, אך ההפקה לא חזרה אליי, כנראה נימתה של תלונתה הייתה רכה מידי. יתרה מכך, ברשת מוצפות מליוני תלונות של גולשים מכל העולם על כל נושא שיכול לעלות על הדעת- מטורף.

בכל תלונה שהיא, קיימת הנטייה לסלף מעט את המציאות. בני ישראל במדבר טענו שבמצרים הם אכלו דגים ואבטיחים לרוב ועתה במדבר הם רעבים לבשר, אבל שכחו שהם היו עבדים, נתונים למרותו של שליט. בתלונות רבות של מאזינים בתכנית "יהיה בסדר" מושמט המידע שהם שכחו למלא איזה מסמך או שכחו לשלוח אותו ולפיכך נתקלו בקשיים או נדרשו לשלם יותר.

למרות הכל, הייתי רוצה להפוך לאדם שמתלונן יותר, יש לי תחושה שככה משיגים יותר בחיים. תלונה היא ביטוי שלילי לשאיפה חיובית אמר פעם מישהו ואני לא זוכר מי(כנראה מישהו לא חשוב). להגיד שרע לי, שמפריע, שנמאס, שמעצבן ומרגיז. לקנטר ולהפוך ליצור תאב. ומנגד להפוך לבן אדם צודק יותר, אחד שמשיג את מבוקשו. אך איך הופכים למתלוננים?

תאוות הבשרים היא- היא שהביאה את בני ישראל להתלונן, החוסר בתשוקת הבשר, הוציאה אותם מאיזון, ערערה את בטחונם והרהרה את חלומם. אלוהים שלח להם את השלווים. היו כאלו שאכלו והגיעו לסיפוק והיו כאלו שלא הפסיקו לאכול ומתו מהרעלה. אנשים מבלי לשים לב הופכים לנבזים, קטנוניים וקנטרניים ברגע כשנפגעות לרגע ואפילו במעט התשוקות השאיפות והחלומות.

תלונות זורקות אותי באסוציאציה לעולם הרפואה, רופאי משפחה, מומחים או פסיכולוגים חווים יום יום את תלונתם של מטופליהם ובניגוד לאנשי שירות אחרים כמו טלפנים למינהם במוקדי השירות של חברות הסלולר או הכבלים, הם מחויבים להיות אמיתיים. ויליאם קרלוס ווילאמס היה משורר וגם רופא. כמשורר היה אחד מהמשפיעים הגדולים על השירה הפוליטית ודור הביט של שנות ה-60 במאה ה-20 .הוא כתב בביוגרפיה שלו: "אנחנו מתחילים להבין שהמשמעות המונחת ביסוד כל הדברים שהם (החולים) רוצים לספר לנו ולא הצליחו מעולם לומר ולהעבירם הלאה היא השיר, שחייהם עוברים בניסיון לממשו… השיר נובע מתוך המלים הנאמרות למחצה של חולים כמו אלו שהרופא פוגש מדי יום ביומו".

השירה עבורו הייתה רשמים של תלונות, שחווה במהלך חיי השגרה שלו. כי לפעמים דווקא הקנטרנות של אחרים מעודדת ומכניסה לפרופורציות.

עשה לך שתי חצוצרות כסף

לפני שמשה ועמו יצאו לדרך במסע המפרך, המתיש, אך ההרפתקני במדבר, נצטווה להכין שתי חצוצרות. משה מקבל תדריך מפורט של חצצורים. מתי ואיך משתמשים. לכל שבט היה הצליל שלו המאפיין אותו. המוזיקה של עם ישראל במדבר, הייתה בעיקר מחצוצרות. יש בה בתרועתה של חצוצרה משהו מרומם, משהו מחזק ומאחד. כוחה משפיע במהירות על האוזן. פרשני המקרא רואים בחצוצרה כלי מוזיקלי חשוב, שמטרתו לקדם, הוא מסמל יציאה לדרך או כניסה למקום חשוב, מוזיקה המלווה את דרכם של מלכים עד אחרון האספסוף.

מוזיקה עם כלי נשיפה עושה לי את זה, מוזיקה עם חצוצרה בפרט. כלי מתכת שמטרתו הקדומה להתריע או לקדם, קיבל משמעות נוספת עם השנים, המוזיקה הפופולארית מיטבה להשתמש בכלי הזה. מוזיקאים יטיבו להסביר מדוע הם משתמשים בחצוצרות ולאיזו מטרות ומה הן מסמלות בתוך היצירה המוזיקלית השלמה. ואני הדיוט גמור מרגיש בכל פעם שהחצוצרה מחצרצרת שליבי נושם. ממש ככה, כאילו החצוצרות הן מערכת הנשימה של הרגש שלי. אספתי שעה של מוזיקה עם חצוצרות, יש כאלו שמלוות את כל השיר ויש כאלו שמופיעות רק בהתחלה או רק בסוף. אבל לה חלק בלתי נפרד מהקטע.

אפשר להורידן כאן

אפשר להאזין ב-iCast

בלי תלונות, אלפרד כהן השלישי.

רשימת השירים:

  1. Otis redding- A change is gonna come
  2. The Beatles- Penny Lane
  3. Paul Simon- You can call me Al
  4. Jack penate- Be the one
  5. Mark ronson- Valerie (feat. Amy Winehouse)
  6. Danielson- Did I step on your trumpet
  7. Suburban kids with biblical names- Trees and Squirrels
  8. Beirut- elephant gun
  9. Baby Charles- I bet you look good on the dance floor
  10. Okkervil river- lost coastlines
  11. Charlie parker- swingmastism
  12. The walkmen- Canadian girl
  13. Bell & Sebastian- I love my car
  14. Sufjan Stevens- Casmir Pulaski day
  15. Torelli trumpet concerto in D
מודעות פרסומת

אוהב להיות בבית

מהחלון הגבוה ביותר בביתי

בממחטה לבנה אני מנפנף לשלום

לשירי היוצאים לאנושות

אלברטו קאירו (פרננדו פסואה)

 

בקרוב מאד אני שוב אצטרך לעבור דירה, חוזה השכירות הנוכחי שלי מסתיים והחלטתי שאני רוצה לעבור לדירה אחרת, לשדרג לעבור למקום שיהיה לי נוח יותר. זו תקופה לא נעימה בכלל לחפש דירה שתהייה גם נוחה, גם נעימה וגם במחיר סביר, כזה שלא יעשוק את חשבון הבנק שלך. בימים הקרובים אתמלא בקופסאות קרטון ואארוז את כל חפציי שאספתי במהלך כל שנותיי, הספרים והדיסקים, הכוסות לשתייה חמה, הסיר ומחבט הווק, מחברות מהתיכון, שירים מכיתה ח', חולצות פסים שיצאו מהאופנה, מכנסיים מוכתמות בצבע ועוד כל מיני שטויות, לפעמים זה יכול לקחת שעות כשאתה עובר פריט פריט ונזכר ביום הראשון שהוא הפך לשלך, את כל החוויות שצברת איתו. תמיד, תוך כדי שאני מקפל ואורז, מדמיין לעצמי שהחפצים כועסים עליי שאני מעביר אותם ממקום למקום. כמו שהם כועסים עליי, כך אני כועס על עצמי- אני רוצה בית.

תְּרוּמָה

פרשת תרומה, עוסקת בתכנון ובנית משכן לאלוהים, היכל, מקדש, בית או אוהל, תקראו לזה איך שאתם רוצים. בנוסף, אלוהים מצווה על עם ישראל, מכל אחד ואחד לתת תרומה, כלומר כל עם ישראל צריך להיות שותף בבניית משכנו של האל, כן שהוא שוכן בליבם של כל אלו התורמים. כל אחד יתרום לפי יכולתו כמובן, למעשה האל מכריח את כולם לתרום. לא הבנתי את החובה הזאת של התרומה ואם אין לי איך לתרום, דל ורש אנוכי, למה אני חייב לתרום. הרמב"ם מגדיר את הכפייה הזאת של אלוהים ככלי לעודד את האדם לתרום מרצונו החופשי, כן שהתרומה היא מעשה רם נפש. לא כל כך מקבל את ההסבר של הרמב"ם, אני חושב שתרומה צריכה להיעשות מרצון חופשי. מנגד עומד הפירוש הקדום של המילה תרומה שמגיעה מן השורש ר.ו.ם כלומר דבר שמרימים, מתנה שמעניקים לדבר שלמעלה, זאת אומרת לאלוהים, אבל הוא קיים בכל אחד מאיתנו, לא כן?

הפרשה מתארת לפרטי פרטים מה רוצה אלוהים שיהיה במשכנו ואז מתארת כיצד מבצעים בפועל את תוכניותיו, הוא יורד לדקויות ממש. הקריאה בפרשה גרמה לי לחשוב איך הייתי רוצה לראות את ביתי שלי. ובכן, בית הוא מונח מופשט ובעל פירושים ומשמעויות רבות, רוברט פוסטר כתב: "ביתך הוא המקום כשאתה בא אליו יכניסו אותך" אני חושב כמו אלוהים בפרשה שהבית של כל אחד מאיתנו הוא המקום הכי קדוש בין אם הוא רוחני ובין אם הוא פיזי. אני מרגיש בבית בכל פינה ופינה בעיר תל אביב למרות שלא נולדתי בעיר הזאת, אבל עדין יש בי תחושות של נודד או של חסר בית. בתל אביב אקים את ביתי, אין ספק בכך. אתכנן בקפדנות את ביתי הראשון, לבטח אגור במרכזה של העיר, בבנין קומות-בקומה הרבעית בדירת חמישה חדרים, יהיה לי מטבח ענקי וספריה מלאי בספרי עיון פרוזה ושירה ושלושה ילדים ואישה ומרפסת עם עציצים וחדר מוזיקה. כל אחד צריך בית, העניים, הפלסטינים, המתנחלים, הפליטים כל אחד צריך לתרום למען עצמו להקים מקום שיהיה קדוש עבורו ולחיות בשלום עם הבתים האחרים הסובבים אותו. כשיש לך בית, אפשר לנוח, אפשר ליצור, אפשר להתפלסף, אפשר לבוא אחרי יום מתיש ולהשליך עצמך על כל מקום שתחפוץ, כי זה הבית שלך.

 

סיפורי סבתא

מבחינתה של סבתי, ביתי הוא המקום שבו נולדתי, כלומר באר שבע, היא לא רואה אותי מקים את ביתי במקום שאני חי כעת, כי בית זה המקום שבו נולדים. ביתה תמיד יישאר הבית הערבי בטוניסיה. זה הבית האמיתי שלי, תמיד היא טוענת, שם יש לי את הזיכרונות הכי מתוקים וגם במידה מסוימת גם הכי הרבה טעונים. הזיכרונות של ההורים המנוחים, העבודה הראשונה, הקוסקוס הראשון, האהבה הראשונה, הילד הראשון. טוניס תמיד הייתה הבית שלי, זה המקום הקדוש שלי, כששאלתי מדוע היא מסרבת לטוס לשם, היא תמיד עונה שהיא מפחדת לא לזהות את הבית,לגלות שהוא נהרס, היא מפחדת מעוצמת הרגשות שתתקוף אותה, שמא לא תוכל לעמוד בהן בשל מצבה הבריאותי. סבתא שלי גרה באותו הבית כבר 40 שנה בקומה שלישית בבנין של עמידר בשכונה ד' בב"ש, היא מאד אוהבת את דירתה, הבית שלה הוא רכושה ומהווה עבורה המקום האחרון שלבטח תחייה בו, תחייה בו באמת. סבתא שלי לא מאמינה לתחושות שלי שאני אומר לה שהבית שלי בתל אביב, כי תמיד יכניסו אותי אליה, היא אומרת שזה יעבור לי. אני לא חושב.

 תרומת עגבנייה

יש אנשים בעולם ובארץ שתרמו לי מבלי שהם יודעים בכלל ואני מתכון לאמנים ולטבחים באשר הם, שנתנו לי השראה, החכימו, הצחיקו, תרמו לקופת המוח שלי להתעשר. אחד מהם הוא השף אייל שני שתרם לי את העגבנייה, זאת אומרת תמיד אהבתי לאכול עגבנייה, אבל מאז שאני הכרתי את אייל שני השף, לעגבנייה יש טעם אחר, עשיר ומגוון הרבה יותר והכי חשוב טעים יותר. סידרה חדשה שלו תעלה מחר ביום ראשון ותשודר בערוץ שמונה כל יום בשעה 21:35 אייל שני לימד אותי לאהוב ולהעריך אוכל, ממש לכבד את מה שאני אוכל.להסתכל על העגבנייה אבל באמת להסתכל עליה. עוד לא יצא לי לצפות בסדרה אבל בהחלט מרשה לעצמי להמליץ עליה ומקווה שאייל שני יתרום לכם כמו שתרם לי. הנה כתבה חמודה ששודרה בחדשות 2 ביום חמישי האחרון המקדמת את הסדרה.

 

היכן שמניח את הפלאפון שלי, זהו ביתי

בכל פעם שאני עובר דירה אני מוצא את עצמי חונך אותה בשמיעה אקראית מכל שירי הביטלס באשר הם, המוזיקה של הביטלס כנראה נמצאת בתוך עורי וחשוב לי כנראה שהקירות שמגנות על עורי יבינו עם מי יש להם עסק, אחר כך אני כבר שומע אום כולתום, כדי לבחון את הפתיחות של השכנים החדשים. בדרך לא כל כך מקורית, אבל עם שירים מאוד מקוריים בחרתי לאסוף אותם כך שבכותרת שלהם המילה- home או house מעניינות המשמעיות השונות של המונח הזה- בית, בשירים השונים. שירים שאני מאד אוהב, שכל אחד מהם קדוש לי במידה זו אחרת, הרשו לי לתרום לכם אותם במיקסטייפ ביתי מיוחד

מיקסטייפ מלווה מלכה מספר 5 להורדה

1.Black lips-take me home(back to bonne)

2. Arctic monkeys- still take you home

3. Sons and daughters- house in my head

4.  Franz Ferdinand- come on home

5. Matt & kim- ill take us home

6. Super furry animals0 wherever I lay my phone (that’s my home)

7. Casiotone for the painfully alone- bobby Malone moves home

8. David byrn & brain eno- home

9. Edwyn Collins- home again

10. Adam green- homelife

11. Beach house- home again

12. We were promised jetpacks- this is my house, this is my home

13. Faun fables- house carpenter

14. Lightning dust- take it home

15. The real Tuesday weld- bringing the body back home

16. Okkervil river- listen to otis redding at home during Christmas

17. The week that was- come home

18. The do- when was I last home

19. Coco rosie- houses

20. The 6th– Odette-waltzing me all the way home

21. Explosions in the sky- what do you go home to

עד לשבוע הבא

שבוע נפלא וכיפי

אלפרד כהן, השלישי

לאהבה אין מדינה

כל העולמות באו למשתה,

כל העולמות

זה אחר זה ידליקו לפיד

בהיכל הגוף החוגג

בטירה שפתחה שעריה

לשמש..

זלדה

 

סיפור שהטריד את נפשי השבוע- יצחק אטינגר ניצול שואה התאהב אחרי המלחמה בגלינה, בתם  של הזוג שהציל את חייו במלחמה. השניים החליטו למסד את אהבתם, הם גרים בארץ ורוצים למות ביחד, כמו באגדות. אבל משרד הפנים רוצה לגרש את גלינה, שאינה יהודיה. סיפור האהבה בין יצחק לגלינה התחיל לפני עשרים שנה, יצחק הצליח לאתר את מצילו בביילארוס, באותו מפגש טעון הוא התאהב בגלינה, במבט ראשון. הם חיים יחד שבע שנים ברמת גן.

לא מזמן קיבלה גלינה מכתב ממשרד הפנים המורה לה לצאת מהארץ במכתב נאמר ואני מצוטט: "מאחר שלאורך שנים, לא הצלחת להוכיח את כנות הקשר, ולאור העובדה כי מר אטינגר חש מחויבות כלפיך, משרדנו לא מצא מקום לאשר את הבקשה. מחויבות אינה כנות קשר" הזדעזעתי עד עמקי נשמתי מהמשפט האחרון- מה זאת אומרת מחויבות אינה כנות קשר, ממתי משרד הפנים הפך להיות מומחה לעניינים שבלב. כשנשאל יצחק מה יקרה אם יגרשו את גלינה, הוא ענה שיתלה את עצמו. למות למען אהבה זה לא כנות קשר?! למדינה אין אהבה.

מִּשְׁפָּטִים (החוקים)

פרשת השבוע- משפטים, ממשיכה את זו של שבוע שעבר ולאחר שקיבל משה את לוחות הברית ועליהן עשרת הדיברות, ממשיך אלוהים לחוקק בפניו חוקים, באותו מעמד של הר סיני, הוא מחוקק חוקי חברה, בין אדם לחברו בין אדם לאדמתו, בין אדם לרכושו, חוקי עבדות, חוקי שמיטה, דיני עבדים ודיני נזיקין. הפרשה מפרטת עשרות חוקים שרלוונטיים עד ימינו ויש חוקים כמו: שן תחת שן, עין תחת עין שנשמעים מזעזעים ואכזריים בימינו שלנו. בהקשר לפרשת משפטים, הבחנתי בתקופה האחרונה בתופעה שקצת מדאיגה אותי, ביטול חוקי הכנסת על ידי בית המשפט העליון.עשרות דיונים נערכים בבית המשפט העליון הדנים בעתירות של אנשים פרטים או מוסדות מאורגנים נגד חוקי המדינה. כנראה שלא רק אני הבחנתי בתופעה המדאיגה הזאת וגם יו"ר הכנסת, רובי ריבלין שמוביל מהלך לחקיקה בכנסת שתפסול אפשרות ביטול חוקים על ידי בית המשפט העליון, אני חושב שזהו צעד מבורך וחשוב, הרי הכנסת שהיא למעשה מייצגת את העם, אותי ואתכם, את המדינה שלי ושלכם, מחוקקת את החוקים, היא הרשות המוסמכת לכך. במדינה דמוקרטית, בית המשפט תפקידו לשפוט.

למרות שמדובר בצעד מבורך,נוצרת בעיה, כי אלו היושבים בכנסת, נבחרי העם לא מספיק מוכשרים וזאת בלשון המעטה לדעת ולהבחין מה טוב עבור המדינה ותושביה, כי למרות הכול ולמרות האהבה החזקה, הכנסת מחוקקת חוקים שמשרד הפנים אוכף, צריך לומר מפרק משפחות ואהבות כמו זו של יצחק וגלינה. נתראה בבג"צ.

 

עוגת אהבה(יש חוקים)

אני מחשיב עצמי רומנטיקן חסר תקנה, אחד ששולח פרחים, בוכה בסוף של קומדיות רומנטיות, אחד שמבין באמת את הסוף של קזבלנקה, שזוכר את הנשיקה הראשונה וגם זו האחרונה, אחד שרוצה לאהוב כמו אלפרד דה מיסה וזו'רז' סאנד כמו גוסטב פלובר ולואיז קולה. אחד שאופה עוגות בזמן שאתן ישנות. כמו שאמר ורתר: "האהבה: רעב שאין לו שובע…"

אני אוהב לאפות יותר מאשר לבשל, כי באפייה חייבים להיות מדויקים ולציית לחוקים ולכמויות, במיוחד באפיית בצק שמרים. חוקים זה דבר טוב, כי צריך מסגרת. החוק היחיד שאפשר לעבור עליו באפיית עוגה, זה בכמויות השוקולד.

מחר בעולם מציינים את ולנטיין דיי- חג האהבה וכרומנטיקן חסר תקנה וכאזרח ששומר על החוקים, החלטתי לחגוג את חג האהבה עם עוגת שמרים מדהימה.

מה צריך?

לבצק( יש להכין יום מראש) של מקס ברנר:

3 כוסות קמח

שליש כוס חלב

שליש כוס שמנת מתוקה

חצי כוס סוכר

שתי ביצים

שלוש כפות מים

שלוש כפיות שמרים יבשים( 15 גרם)

150 גרם חמאה

קורט מלח

 

 למלית:

חצי כוס שמנת מתוקה

חבילת שוקולד מריר קצוץ

200 גרם ממרח נוטלה

200 גרם חמאת בוטנים

50 גרם חמאה

שתי כפות אבקת קקאו

שתי כפות ברנדי

איך עושים?

בצק: בקערה גדולה שמים הקמח, החלב השמנת הסוכר הביצים והשמרים ומערבבים במשך 10 דקות. למי שיש מיקסר זה יותר קל, אני אוהב בידיים. מוסיפים את החמאה והמלח וממשיכים לערבב עד רבע שעה, עד לקבלת הבצק. מכסים במגבת מטבח למשך שעה. כעבור שעה מכניסים הבצק למקרר לשעה נוספת. הופכים את הבצק ומחזרים למקרר לעוד שעתיים. הופכים שוב ואז מחזירים למקרר לעוד 12 שעות.

מלית: מרתיחים את השמנת בסיר קטן. בקערה גדולה שמים את השוקולד ויוצקים עליו את השמנת החמה ומערבבים עד שהשוקולד נמס. מכניסים פנימה את שאר מרכיבי המלית ומערבבים עד ליצירת קרם אחיד.

מחממים תנור ל- 160 מעלות. מחלקים הבצק לשניים ועל גבי משטח מקומח מרדדים עד לעובי דק במיוחד. מורחים מחצית המלית על כל חלק של בצק. מניחים את שני החצאים אחד על השני ומגלגלים לגליל(אפשר שיהיה בעצם שני גלילים) מניחים על תבנית טפלון. מכניסים לתנור ואופים במשך 45 דקות. מוציאם ומגישים. עוגה מדהימה לחג האהבה.

 

שירי אהבה(אין חוקים)

מחקרים פסיכולוגיים חקרו ומצאו כי אנחנו מתאהבים במבט ראשון, ברגעים שקורה לנו משהו מרגש אחר, כמו ראיון עבודה, מעבר דירה וכד'. אז מופרשים במוח חומרים שמקלים/מזרזים ההתאהבות במבט ראשון. בדיוק כמו יצחק שמצא את מצילו בביילארוס והתאהב מהרגע הראשון בבתו, גלינה. אני התאהבתי במבט ראשון רק פעם אחת בחיי וזה היה אחד הרגעים המקסימים שחוויתי.

בשיר אני חווה סיפור אהבה שלם, בכל השלבים שלו מההתאהבות הרומנטית, דרך הפרידה הכואבת והסקס הסוער ועד להשלמה, עד לרגע שניתן לדבר ללא מילים ולהבין- החברות העמוקה.מעניין אלו חומרים מופרשים במוחי כשאני שומע שיר כזה.

שיר טוב אוגד בתוכו זיכרונות רבים ורגעים בלתי נשכחים שנצורים בלב. שיר טוב יכול לגרום לי כאב ושנאה, אפאטיה ומרירות, אבל גם התרוממות של הנפש לשמיים, לבית מקדש נצחי. אספתי תשעה שירים, תשעה שירי אהבה שכל אחד מהם הוא פרק וכל אחד מסמן משמעות אחרת באהבה.

שלושה שירים שאני מתאהב בהם בימים אלו ממש

Gill scott heron- ill take care of you

Sharon van etten- love more

Josh ritter- change of time

שלושה שירים שאוהב כל החיים שלי

The beatles- in my life

Nick drake- northern sky

The cure- lovesong

ושלושה שירים(קאברים) שלימדו וגילו לי דברים שלא ידעתי מקודם

Bon iver- your love: outfield cover

Beck- true love will find you in the end: Daniel Johnston cover

Hot chip- nothing compares 2 u: Sinead o'connor cover

מיקסטייפ מלווה מלכה מספר 4 להורדה

הקאבר של הוט צ'יפ לשינייד אוקונר מסתיים בשירם שלהם-in the privacy of our love שמתאר אהבה צנועה שחוותה רגע אחד ובודד ולמרות זאת הייתה אהבת אמת ולא תחזור עוד. שירה של זלדה- המשתה, עמו פתחתי מתאר אהבה בכל הסוגים כמעט והסוף שלו מתאים לזה שלי, לשירם של הוט צ'יפ: "במקדש הרוך הנצחי/ החצוב/ באפלולית/ של רגע נמוג". הרגע היחיד של האהבה נחצב בבית מקדש נצחי. אני אומר, אספו הרבה רגעים, אין חוקים באהבה. חג אהבה שמח.

עד לשבוע הבא

שבוע נפלא וכיפי

אלפרד כהן, השלישי.