שומע אותך

..להפך נרים את קולנו

כדרכנו בכל יום שמש

מקפצות בין קנה לזנגביל

ושרות בחדווה

בין צלילה לצלילה

או כשזאוס ממטיר

ובמחסה מצולה אנו

משמיעות את מזמורנו

לשאון נתזי הטיפות

(מתוך הצפרדעים מאת אריסטופנס. תרגום: אהרון שבתאי)

 אחת הדמויות הנערצות עליי מהילדות, הוא לא אחר מאשר סופרמן, בגיל חמש או שש ניסיתי לחקותו וניסיתי לעוף מהספה שבסלון לעבר הכורסא שהייתה בצידה השני של החדר, באמצע היה השולחן, כשניסיתי לעוף נתקלתי בו ונפלתי לרצפה, כי אנחנו לא יכולים לעוף אמא צעקה, אבל לא שמעתי אותה, היו אלו רק צפצופים חזקים ששמעתי. הוריי הבהילו אותי למיון, היה סיכון גדול מאד שאהפוך לכבד שמיעה אבל עשיתי ניתוח שהצליח. בכל כמה זמן אמא הייתה לוקחת אותי לבדיקות שגרתיות והיו בודקים את שמיעתי, היו שמים לי אוזניות ומשמעים לי כל מיני צלילים ולפעמים לא היו משמעים בכלל, פחדתי לא לשמוע, הכי פחדתי לא להקשיב לדממה. הפסקתי לנסות לעוף מאז, אבל להאזין או להקשיב לא הפסקתי. אני מודה, אחד הפחדים הכי גדולים שלי שלא אשמע יותר-הדממה.

בפוסט זה ארצה לעסוק בפרשת האזינו. היא בנויה כמו שיר ותכניו הם מן הדברים האחרונים של משה לעם ישראל לפני לכתו. בסוף הפרשה אלוהים מורה לו לעלות להר נבו ולהביט בשטחיה של הארץ המובטחת לפני שימות. מחברי המקרא בחרו בשירה לסיים את הפרק המשמעותי של אחד מהמנהיגים החשובים של העם היהודי. פרשנים ודרשנים ראו בשירה הזאת מעין סקירה היסטורית לעתיד לבוא, דברי התראה, אזהרה והיו כאלו שראו בשירה הזאת גם נחמה ועידוד לעתיד לבוא. יש בשירה הזאת הכל מהכל, שמהווה מעין סיכום לתולדות עם היהודי בעבר, בהווה ובעתיד.

הפרשה הקודמת הסתיימה במצווה של משה את בני ישראל, לכתוב את השירה הזאת לבני ישראל. הרמב"ן מסביר את זה כי את ההיסטוריה של העם יש לכתוב בצורת שירה. הנציב מוולז'ין מוסיף לדבריו של הרמב"ן ואומר שכל התורה היא בעצם שירה. הרב קוק היטיב להגדיר: "עלינו רק להסיר את האוטם מעל אוזנינו בנינו.. והשירה תכה גלים בלבבם ותרומם את נפשם"(את המשפט הזה מצאתי בספר אתנחתא מאת בנימין לאו) יש משהו מקסים בלראות את התורה כשירה. פעם נשאלתי על איזה חוש הייתי מוותר או לא מוותר. מייד עניתי שעל השמיעה לא הייתי מוותר מעולם והייתי מעדיף למות, אם הייתי הופך לחרש. כי את העולם אני יכול לדמיין, אך את הצלילים והשירה אי אפשר לדמיין, משהו בצלילים חודר הכי עמוק לנשמה עבורי, יותר מכל תמונה.

בספרו של ישיעהו לייבוביץ על פרשות השבוע, מובא ההסבר בין האזנה ושמיעה. האזנה היא הקשבה לצליל או קול מקרוב ואילו שמיעה היא קליטת הקול ממרחק. לכן משה פותח את שירתו  במילה-האזינו, כי בימיו האחרונים הוא רוצה להיות הכי קרוב ובכך הוא משלים את התהליך של רם ונישא מהעם במעמד הר סיני ובמתן התורה ועשרת הדיברות, עד שהוא יורד הכי קרוב לאוזני העם ומבקש מהם שיאזינו לשירתו הגדולה, השירה שלהם.

נדמה לי שזה היה אפלטון שאמר שאם אנחנו לא מבינים משהו באהבה או בזוגיות עלינו להתייעץ עם משורר. קשה מאד לחוות אהבה, לחוש אותה וגם לכתוב עליה, רק משוררים טובים מסוגלים לעשות כך, ברוב המקרים המשוררים לא חוו אהבה כלשהי, אבל מבינים את מהותה, עצם זה שהם מביטים מהצד. אם רוצים להבין את העם היהודי, אפשר לגשת לשירת משה בהאזינו ואפשר פחות או יותר להבין. שירה, צלילים, מוזיקה הם כאמור דברים שלא אוכל לוותר עליהם ואחשיב את עצמי למת בלעדיהם. אני יודע שמאד קשה להאזין לעצמינו, כי זה נראה לנו מוזר, אנחנו לא איזה voice over בסרט אירופאי והצלילים, הקולות בין אם של שירה, מוזיקה ובין אם הציפורים או סירנות האמבולנסים מסייעים לנו במידה מסוימת להאזין ולשמוע את הקול הפנימי שלנו, את עצמינו בעצם.

לוגו חדש וראשון למלווה מלכה

כי חייבים להשתנות, אנחנו פשוט חייבים לעבור תהליכים כל הזמן במהלך החיים ואפילו שנדמה שהשגנו את הטוב ביותר, חייבים להשתנות ולהתחדש. גם הבלוג הזה שמקבל מידי פעם עצמאות זעק לי שהוא צריך שינוי, אתה לא חייב שזה יהיה גדול או גרנדיוזי. שינוי קטן, רוויזיה. הוא ביקש, אז נתתי לו את הלוגו החדש, שאתם יכולים לראות בכותרת. מלווה מלכה, בלוג חופשי עם הרבה אמונה. בתמונה מימין, אנוכי אלפרד כהן, כי חייבים להשתנות. ותודה ענקית לחלי גיא על העיצוב.

להקשיב לזה כמו למוזיקה

אד טרנר והדנילוף סנטר הם הלהקה הישראלית שאני הכי אוהב לשמוע כרגע. הבסיסט אור רימר אמר באחד הראיונות שהעניקו לעיתונות: "אני אוהב לשמוע שיר מתוך הרעש" והגדיר למעשה במדויק את סוג המוזיקה שהם עושים. הייתי מרשה לעצמי להגדיר את המוזיקה שלהם כגראז' רוק'נרול עם השפעות של הראמונס ופאנק נויזי אמריקאי. מכל הרעש שהם עושים חייבים להקשיב למילים, כי ל-יואל דנילוף, הסולן,  יש מה להגיד.

באחד השירים של אד טרנר והדנילוף סנטר אחרי דקה וחצי של גיטרות מלוכלכות ובס דומיננטי, פוצח הדנילוף בנאום שהוא ספק שר, ספק מדקלם, אפשר לקרוא לזה ספוקן וורד: אתה יכול לעבור ליד לזה, לא להקשיב לזה, להקשיב לאזעקות הרכב כמו למוזיקה. בשיר הם מדמים את המוזיקה שלהם ושל כל המוזיקה אלטרנטיבית בכלל לאזעקות רכב וצפצופי מנועים, הוא קורא להקשיב לזה כמו למוזיקה. כי למעשה אחרי הכל זו מוזיקה וצריך פשוט להקשיב לזה או לנסות להאזין לה, יכול להיות שתאהבו את זה.

בשיר אחר הם ממשיכים לבקר את הטעם המוזיקלי השלט במדינת ישראל ומתאר מסע של חברי הלהקה בתל אביב ובירושלים במטרה לחפש אלבום של נושאי המגבעת שעבורם הם הגיבורים ומושאי ההערצה, אבל הם לא מוצאים את האלבום. נושאי המגבעת לא ניתנים להשגה בתל אביב הם שרים.

אבל לא רק על המוזיקה בישראל הם מלינים, הם ערים לסביבה המכוערת והמלוכלכת בה אנו חיים ושרים על שדרות רוטשילד, שמייצגת עבורי ועבור הרבה אחרים אולי את מדינת ישראל, את אותה שדירה הם מתארים כביצה אחת ענקית שמדממת. בשיר אחר הם שרים על אוקסנה שהיא סוג של זונה, לקוח שחור מכוסה זהב מביט בה, שפמים שחורים נוגעים בה והיא ממשיכה. שיר עצוב.

בשאר השירים הם גם צוחקים על עצמם, במודעות עצמית חשובה והכרחית, הם שכחו לעשות מין מהיר, על ההופעה הנוראית שלהם במיכהנטרוניקס בר תל אביבי  ברחוב בן יהודה היפסטרי במקצת שהבחורות בו מטופחות מידי ואין לו שם וקשה מאד למצוא אותו.

הופעה שלהם זה הדבר הכי נכון להיות בו, להקשיב למוזיקה שלהם, זה הדבר הכי מלכלך ומטהר שיש. מבעד לרעש, ישנם טקסטים משובחים שמשוחחים עם המציאות הישראלית היומיומית, המלוכלכת, קצת מזויפת ומפחדת בעיקר. יחד עם אותו רעש הם יוצרים מוזיקה מצוינת וצריך להאזין להם כי הם לא אזעקות של רכבים, הם מוזיקה שחשוב להקשיב לה.

המייספייס

האזינו, אלפרד כהן השלישי.

מודעות פרסומת

כשפים וכיסאות

 מנהיגים הם אלו שגורמים לאנשים ממוצעים לעשות עבודה יוצאת דופן

אלברט איינשטיין

רע לי, מרגיש שעובדים עליי. למה שלא יקום אדם במדינה שלנו וימליך עצמו למלך וישלוט עלינו ביד רמה, למה שלא תתחלף שיטת השלטון הכושלת בין כה וכה. למה של יקום נביא הרואה למרחקים ובעל יכולות להחליט ולשפוט, שיקום ויתהלך בארץ ויחפש אחר המלך הבא, כי מה שיש עכשיו לא עובד, לא מתפקד ובאמת שניסינו שזה יעבוד ואולי הם בכלל מכשפים, אלו שיושבים בכיסאות הממשלה שמהתלים בנו ומוליכים אותנו שולל, עובדים עלינו בעיניים. משבר מנהיגות קוראים לזה. אני מרגיש רע אבל אין דבר כזה רע, מלמד אותי הרמב"ם, יש רק חוסר טוב. העולם נברא טוב ויש להוקיע ממנו את מי שמהתל בנו ולכאורה עושה טוב. אז למה בכל זאת אני מרגיש רע, כי אתה עוצם את העיניים ומשליך עצמך לבור מסביר לי ספר הזוהר. תפקח אותן, כי יש אור בקצה הבור ואם יש גורמים עוינים שסוגרים לך את העיניים, יש להענישם. אני חי בעולם של אוב, מלא במכשפים ומוליכי שולל והכל לכאורה טוב, והכל תוצאה של מעשה הכישוף שלהם.

פרשת שֹׁפְטִים, היא מעין אריג של מצוות בענייני שלטון ומשה בנאומו מתווה את עקרונות המוסר והחוק בסוגיית המנהיגות, יש ארבע קבוצות של הנהגה: המלך המופקד על מדיניות הפנים והחוץ, שופט שאחראי על מערכת המשפט ופרשנות של החוקים, כהן אחראי על אורח החיים הדתי והנביא שומר על הקוד המוסרי של המנהיגות והחברה כולה. בפסקה הפותחת את הפרשה ישנו משפט בו שלוש מילים שצריכות להיות חקוקות בכל נפש אדם, מנהיג, מערכת משפטית וכד' :" צדק צדק תרדוף" הרמב"ן מפרש את ההכפלה של המילה צדק כהוראה לדיין כלומר האדם השופט או המנהיג וכהוראה לאדם הפשוט- כולם צריכים לרדוף אחר הצדק. בהמשך הפרשה מובא האיסור בלעסוק בכישוף, במעשה קסם או במאגיה וכד'. אני מוצא קשר בין ההנחיות שמשה מעביר למנהיגים בכל התחומים שיבואו אחריו לבין האיסור בכשפים, קסמים וגו'. מי שלא מנהיג את קבוצת האנשים שבחרו בו ולא מוביל אותם בדרך הנכונה, בעצם מכשף אותם ועובר על האיסור החמור הזה של המקרא. כל מי שנמצא במעמד של שופט, שר בממשלה, רב של בית כנסת ועובר על החוקים והנורמות שחייב הוא לבצע מתוקף תפקידו, למעשה עוסק בכישוף לדעתי.

יש שני מאפיינים למעשה הכישוף או מאגיה, האחד לעשות שינוי במציאות, כלומר להפוך חפץ מסוים לחפץ בעל תכונות אחרות והשני, להשיג מידע כלשהו אם מהעבר או אם מהעתיד בצורות אל חושיות(קריאה בקפה או אסטרולוגיה למשל) כמטאפורה, את שני המאפיינים הנ"ל אני משליך על ההנהגה הכושלת שלנו או על כל הנהגה כושלת אחרת באשר היא. הממשלה שלנו למשל מנסה לשנות את המציאות הקלוקלת שלנו למציאות אחרת עוד יותר כושלת ובכך מכשפת אותנו. כל בן אדם שפוי יודע ורואה שיש כמה פתרונות די ברורים להפוך את המציאות בה אנחנו חיים לטובה יותר, כמו פתרון שתי מדינות לשני עמים, העלאת שכר המינימום וכד'. מן הסתם יהיו התנגדויות בנוסחים של הפתרונות, אך אלו הפתרונות הנראים לעין ואין לנסות להפוך אותם לצורה אחרת.

רה"מ הממשלה שלנו ושריו, צרי אופקים וכמעט לא מסתכלים על העבר ולומדים מהטעיות ויותרה מכך לא מביטים אל העתיד ושואפים לתקן, לשפר או להמציא דברים חדשים. מה שכן הן עושים הם קוראים בקפה, הולכים לקוראת בקלפים, עוטים אדרת של מסתורין ושל התלחשויות במובן מטאפורי כמובן, המידע שהם משיגים על העתיד מאד מאגי ולעיתים מעורר גיחוך. כל הפעולות שמבצעים ראש הממשלה שלנו ושריו נועדו להשיג מטרה אחת, לשבת בכיסא המרופד של חדר ישיבות הממשלה ולקבל משכורת ממשלמי המיסים. סעיף 417 לחוק העונשין אומר כך: " המתחזה לעסוק מעשי כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו מאסר שנתיים". יש לי תחושה מאד חזקה של הממשלה שלנו צריכה להיכנס לכלא, שנתיים זה מספיק לדעתי. אחרי הכל מדובר בשורה של מכובדים שמתחזים בתפקידים שלא מסוגלים לקיים, בכוונה לקבל כסף ולשבת על הכיסא המרופד והחשוב.

פלוטינוס, פילוסוף בן המאה השלישית לספירה טוען אחרת, הוא אומר שהעולם פועל על בסיס המאגיה והכישוף, הוא קושר קשרים של סימפטיה ואנטיפאטיה, כל דבר שיזוז בעולם ישפיע בצורה זו או אחרת על מישהו אחר בעולם. התיאוריה הזאת של פלוטינוס בעצם נותן לגיטמציה למעשי הכשפים והמאגיה בעולם. הזוהר מחזק את פלוטינוס בנקודת המבט שלו ואומר שמעשי כישוף שמטרתם לעשות טוב לאדם ולעולם הם לגיטימיים. מכיוון שהמטרות של ההנהגה הישראלית ידועים לכל והם לא פועלים כדי שיהיה טוב, אז יש בהם מן המכשפים והקוסמים ופעולותיהם ומטרותיהם צריכות להישפט ובמידה הצורך להיענש. אסיים בכך שפלוטינוס אמר שהמעשה היחיד שהוא לא כישוף, הוא התבוננות פנימה אל תוך עצמינו וזה מה שהייתי מייעץ לעשות לכל מנהיג באשר הוא, לא לכשף ולהתל בעולם ובאנשים החיים בו, אלא לעשות ולתכנן ולרצות שיהיה רק טוב וגם מידי פעם להביט פנימה, אולי שכחת לכמה רגעים את הדרך לשפוט את עצמך- צדק צדק תרדוף.

 המלכה רובין

המלכה חדשה שלי, ששולטת בעולמי ואני מלווה אותה בעולם הדמיוני שלי לכל מקום אשר תלך היא הזמרת השוודית,רובין מירים קארלסון או לפי שם הבמה שלה- רובין. בתחילת השנה אמרה המלכה שתוציא אלבום body talk שיתחלק לשלושה אי פי ועד עתה יצאו שניים. בראשון אפשר למצוא את להיט הפופ של השנה- dancing on my own וגם שיר ערש שוודי מקסים שהיו לילות שהייתי נרדם איתו. בחלק השני יש כבר דואט עם סנופ דוג ועוד להיטי פופ מצוינים אחרים ומסיימת אותו בעיבוד כינורות לשיר שלבטח יגיח בגריסתו הדאנסית בחלק השלישי שעתיד לצאת בסוף השנה.

רובין זכורה לי עוד משנות התשעים, היא נוגנה פה ושם בקופסת הלהיטים של עופר נחשון ברשת ג', הייתה במצעדים של אם טי וי ובמצעדים הבריטיים למיניהם. היא הייתה הטוענת לכתר, סוג של נסיכה לא ממומשת, מחפשת את עצמה ואני עוד לא ליוויתי מלכות, הייתי צעיר אז. כיום בתור מלווה מלכות, רובין היא המלכה התורנית שלי. למרות שמדובר באלבום עם טקסטים כואבים של פרידה וכעס, היא מרקידה ומרוממת ובשירים מסוימים אף מרגשת. מכשפת ועושה בי קסמים, מוליכה אותי כמו החלילן מהמלין ואני אחריה. מומלץ גם.

Robyn- body talk pt.1  להורדה

Robyn- body talk pt.2 להורדה

 שבוע טוב, אלפרד כהן