פרי ראשון

לא מצליח לצאת מעצמי בחיים.

למרות שהייתי מת, לו לפחות המילים שלי היו מצליחות

להגיד משהו חוץ מגוף שאותו הן צורחות רוב הזמן.

הן מנסות עכשיו להעיר את אלוהים, לקרוא לו שיזכיר לי

שלאוויר אין אמצע והוא מתחיל ונגמר כל פעם מחדש.

ככה גם המילים. צריך לזכור את זה תמיד בשכבי ובקומי

ובלכתי בדרך. במיוחד בכל פעם שאני פותח את המחברת

ומנסה לברוא את עצמי מחדש במילים.

אופיר נוריאל

 כמי שכפו עליו כיצד צריך להרגיש, פוסע בין האנשים. כמי שיודע שלא יכול להתחמק מהמחשבות הללו, הולך לישון בלילה. עוד מעט ראש השנה, החצבים פורחים, ברשתות השיווק מוכרים קרמבו וקלמנטינות בירוק עז משתלבות להם בין כל פירות הקיץ. וחוץ משינויי הטבע הידועים, ראש השנה מביא איתו את הסיכומים והגרוע מכל את חשבונות הנפש. יותר מהכל הייתי רוצה להתחמק מזה, אך כפי שאי אפשר לשנות תהליכים של טבע, אני יודע שלא אוכל להתחמק מאותם התחושות ואצטרך בעול כורחי לעשות חשבון נפש ולסכם את השנה. אז אפשר כבר לעשות את זה עכשיו, זה מסתכם בכלום אחד גדול.

רגע, אני מתקן את עצמי – השנה, ורק השנה אתחמק מזה, כאילו לא נגמרה לה שנה, כאילו לא נושבות רוחות של שינוי וציפייה. כמו שמשרד האוצר וראש הממשלה המציאו את התקציב הדו שנתי, אני ממציא לעצמי את חשבון הנפש הדו שנתי שלי. נכון זו המצאה די מטופשת ויתכן שאתבקש על ידי או על ידי גורמים זרים לפתוח את החשבון הדו שנתי שלי עוד לפני הזמן שייעדתי לכך. זה בסדר להיות מטופש לפעמים. עוד שבועיים ראש השנה ואני כבר כותב על זה וחושב על זה, אלו יהיו המילים והמחשבות האחרונות על התקופה הזאת – שנה טובה.

**

פרשת כי תבוא מכינה אותנו לראשיתם של הדברים, לימים הראשונים בארץ המובטחת, לפעולות הראשונות, למלחמות ולמאבקים הראשונים ובעיקר לתשואות הראשונות של עמלנו. התורה מצווה כי כל פרי עמל ביכורים יש לתת לבית המקדש. ראשיתם של הדברים מתחילה בנתינה. את היצירה הראשונה שבראנו והשקענו בה את כל מאמצינו צריך לתת לבית המקדש, ששאר העולם ייהנה ממנה.

בהמשך הפרשה, ברשימה ארוכה ומפורטת מספר משה לעם מה יקרה לו אם יסטה ממסלול המצוות והאמונה באלוהים. סדרה של קללות אכזריות ונוראיות המטילות אימה על כל בן אדם שפוי, כמו למשל: זרים יאנסו את נשותיך ואת בנותיך. אדמתך תישרף ולא תצמיח פרי, תחלה בשחפת, קדחת, שיגעון ועיוורון ועוד ועוד. לא מוצא חן בעיניי השיטה הזו של ההפחדה בכדי להבטיח אמונה. היא צריכה לבוא ממקום אחר, חיובי יותר.

**

פרס ביכורים

כיוון שבגופי מתחוללות סערות של אמן והנשמה שלי והוא סוג של מבנה לוגריתמי של יצירות ומחשבות, ארצה לעסוק מעט ביצירות ביכורים. כאמור לפי המקרא כל משהו ראשוני שבראת עליו עמלת במיטב כוחותיך אתה אמור למסור כאות תודה והכרה לבורא עולם דרך מתווך דמות הכהן הגדול ובמקום המיועד לכך – במקרה שלנו המקדש. בדרך כלל הדבר הראשון מפרי עטך היוצא לעולם קשור מאד לאמן, אבל לעולם זה לא יהיה שלו.

התוודות – זה כבר יותר מעשר שנים אני עובד על יצירת הביכורים שלי אם מדובר בסרט, בספר שירה או בפרוזה. יותר מעשר שנים אני עובד על משהו וככל הנראה שהפחד הכי גדול שלי זה להיפרד מאותו משהו, שלא יהיה שלי. מנגד כן, הייתי רוצה לזכות בתודעה ולרגש דרך האומנות שלי, אנשים רבים ככל האפשר. המאבק הזה, בין שתי התודעות שבי, האחת הלא מודעת והשנייה המודעת והבטוחה בעצמה, בסופו של דבר הורגת את היצירה ואת הבריאה. ולמרות שאני מחשיב את עצמי אמן, אין בידי יצירה אחת לתת לעולם וזה קצת עצוב לי.

המאבק הזה של להוציא את האומנות שלך לעולם, למסור אותה לכהן הגדול, לאלוהים, למוציא לאור, לאדם הפשוט ברחוב מול חוסר הזכייה בהכרה, הפחדים האין סופיים שמתפתחים לחרדות קיומיות מפני אותה עבודה המכונה יצירה מעלה בי שתי דוגמאות; האחת היא של הצייר ההולנדי ואן גוך שבמהלך חייו לא זכה להכרה והשנייה של להקת הביטלס, שאלבום הבכורה שלהם ישר הציב אותם במקום הראשון. את הביוגרפיות של ואן גוך וחברי הביטלס אני יודע בעל פה, בשני המקרים מדובר באותה מלחמה קיומית בפחד שגדל לחרדה הורסת והרצון לזכות בהכרה. בשני המקרים יצירות הביכורים לא נשארו איתם, ואן גוך זכה כאמור להכרה רק אחרי מותו והביטלס הקליטו אלבום שחציו היה גרסאות כיסוי של אמנים אחרים. איפשהו בתוכי אני חושש להיות כמו ואן גוך וגם כמו הביטלס, קטונתי אני לא זה ולא זה. אין לי מה למסור לעולם בחיי וגם אחרי יום מותי.

הדמיון בין השניים מתבטא בצורה שבה התייחסו אל היצירות שלהם; מסירות, בהתמדה ובעבודה הקשה, מה שאני לא יכול להעיד על עצמי. ריינר מריה רילקה כתב: "…אבל אני עדיין רחוק כל כך מן היכולת לעבוד תמיד. ואן גוך היה אולי מאבד את העשתונות לפעמים, אך העבודה עמדה מעבר לעשתונות, ממנה שוב לא יכול להישמט." הביטלס הקליטו במשך שבע שנים 13 אלבומים והסריטו ארבעה סרטים – הספק מטורף!

נכון, לא כל אחד מוכשר כמו ג'ון לנון או ואן גוך, אבל כן צריך לעבוד קשה יותר, לתרגם את הפחדים הללו לעבודה קשה ולהתמסר לנפש האמן, לתת לה להשתלט על חיי היום יום העוסקים בהישרדות משעממת. לא לפחד מאיבוד העשתונות או הדעת. לחיות כשהעיניים עצומות ולא לנסות להבין את מה שרואים. ואולי אולי בשנה הבאה אקצור את פירותיי הראשונים ואמסור לכם אותם.


יפה, נאהב ומבורך(כן בטח)

אמנם הפרשה עוסקת ברובה בקללות ובהפחדות בחרתי את הפרק המוזיקלי של הפוסט הזה להקדיש ל – ברכה. שירים של ברכות בעיקר מעלים בי קונוטציות דתיות ומכיוון שאינני דתי, חיפשתי שירים עם אופי אחר והאמת די נתקלתי בקשיים. מישהו פעם אמר לי שכל ברכה שמתעלמים ממנה הופכת לקללה, אני לא זוכר מי אמר את זה , אני כן זוכר שלא חיבבתי את האדם שאמר לי את זה. בכל אופן אני מציג לכם את שירי הברכה של מלווה מלכה, שכוללים ביותר את סיימון וגרפינקל, ברט אנדרסון,פרינס, סופיאן סטיבנס ובל וסבסטיאן.

אפשר להוריד כאן

אפשר להאזין ולהקשיב ב – iCast

רשימת השירים:

  1. Iceage – your blessed
  2. Howling bells – blessed night
  3. Ed Harcourt – all of your days will be bless
  4. Simon & Garfunkel – blessed
  5. Mum – blessed bramble
  6. Devochka – blessing in disguise
  7. Prince – beautiful, loved & blessed
  8. Toro Y Moi – blessa
  9. Brett Anderson – blessed
  10. Sufjan Stevens – come thou fount of every blessing
  11. Billie holiday – god bless the child
  12. Belle & Sebastian – read the blessed pages

מודעות פרסומת

התנפצות

בלי לדעת מה מקום הוא מקומנו,

אנו פועלים מתוך זיקה לכל.

האנטנות מרגישות את האנטנות,

ומרחקים ריקים יוליכו את הקול…

ריינר מריה רילקה

 כשהייתי ילד קטן דיברתי רבות אל אלוהים כאילו היה הוא מעין חבר דמיוני שלי ותמיד ביקשתי ממנו עזרה, שיעזור לי במבחנים, בהצעת החברות שלי לילדות שאהבתי, ביקשתי שזה יצליח, אני אעשה את שלי ואלוהים יעזור לי מלמעלה, הייתי משוחח עמו בלילה שלפני כל מבחן שהייתי צריך לעמוד בפניו, פעמים רבות חשבתי שהוא אכזב אותי והיו גם פעמים שזה גם הצליח. אחר כך הפסקתי לדבר עם אלוהים, כי הפסקתי להאמין בקיומו. עם השנים הבנתי שהשיחות הללו היו למעשה הדיאלוג שלי עם קולי הפנימי.

השבוע קראתי שהרמב"ם אוסר לחשוב על אלוהים, להגדרתו מחשבה על אלוהים היא חטא וזו למעשה עבודת אלילים והאדם המאמין תמיד עומד במבחן הפרדוקס הזה. נטיית הלב שלי לא להסכים עם הרמב"ם, אך מאידך השיחות שלי עם עצמי כיום, מאד-מאד מזכירות לי את השיחות שלי אלוהים בילדותי. אלפרד כהן שוב מבולבל.

פרשת כִּי תִשָּׂא היא פרשה דרמטית במיוחד, חטא עגל הזהב עומד במרכזה. את אותו עגל שיצרו בני ישראל בהנהגת אהרון הכהן, שבר משה כשירד מהר סיני, באמצעות שני לוחות אבן עליהם היה חקוקים כידוע עשרת הדיברות ועל האקט הזה של משה הייתי רוצה להתמקד.

קרה לכם פעם שהשלכתם חפץ כלשהו בעוצמה שמונעת מזעם , ששברתם חפץ מתנפץ(או לא מתנפץ) שכזה בכוונה לבטא את כעסכם, קרה לכם? הייתם מעורבים בסצנה של השלכות חפצים אחד אל השני, שרציתם לפגוע באותו אובייקט אליו נשלך החפץ. לרוב מדובר בסצנה של בגידה, בין אם זו בגידה בעצמינו בדברים שאנחנו מאמינים ובין אם זה מישהו אחר שבגד בנו. כמו אותו עיתונאי עירקי שהשליך לעבר נשיא ארה"ב דאז את נעליו, כמו אותו פלוני שהשליך אף הוא את נעליו לעבר שופטת בית המשפט העליון דורית בייניש. בני ישראל בגדו באלוהים ובמנהיג שלהם, לא היה בהם את אורך הרוח להמתין לשובו של משה מהר סיני ולכן, כאמור השליך את לוחות הברית לעבר אותו עגל זהב וניפץ אותו.

בגידה היא משבר באמון, אדם משליך את עצמו למוות מהגג של עזריאלי כי הוא הפסיק להאמין בחיים שלו, הרבה אנשים הפסיקו להאמין באלוהים כי הם חשו נבגדים. לא אחת אני מוצא את עצמי מדמיין אותי משליך את כוס הקפה שבשולחן לעבר הטלוויזיה כאשר אני נחשף לעוולה חברתית או לאיוולת מדינית. אני רוצה לשבור משהו. כשאני ממש כועס הייתי רוצה להפיל את ארון הספרים שלי ולהשליך את כל תכולתו לכל עבר. מעין ביטוי פיזי של ניפוץ הרוח או הנפש.

אני חושב שנוצר משבר אמון ביני לבין האלוהים והיהדות בשל התנגשות הערכים. אני מחשיב את עצמי אדם הומאני, כלומר מעמיד במרכז את האדם ואת היחסים בין בני אדם, בעוד היהדות סוגדת לאל שלה, היא מעמידה במרכז את האלוהים. גם ישעיהו לייבוביץ שהגותו הפכה להיות מעין מורה נבוכים של חיי, חשב כמוני ואף טען שאין דבר כזה מוסר יהודי.

אך מנגד עומדים הסיפורים היפים אליהם אני מתוודע בכל שבוע שיכולים לחזק את המוטיב ההומאני-מוסרי ביהדות, כמו למשל אותו סיפור עבדות, עיקרון החלשים וכמובן עשרת הדיברות. לא אחת ציינתי כמה אני מעריץ את דמותו של משה שבמקום מסוים חשב אולי כמוני שלא האלוהים הוא המרכז, אלא האדם ולכן שבר את לוחות הברית על עגל הזהב ויתרה מכך נלחם בחרף נפשו וכבודו על בני ישראל מול אלוהים שויתר ורצה להחליף את העם.

חופש הביטוי הוא עקרון חשוב בחירות של האדם בחברה, הערך העליון והשבוע הוא הועמד באור הזרקורים כאשר הועלתה ההצעה לחוק בכנסת להעניק חסינות לדרשות ולהוראות ההלכה של רבנים. רעיון זה קומם אותי, לא משום אותה חסינות לרבנים(זו התנגדות פופוליסטית ודמגוגית), אלא משום שרעיון חופש הביטוי נפגע. לכל אחד במדינה דמוקרטית יש את הזכות להתבטא בצורה חופשית, רק שדבריו לא יפגעו באנשים אחרים ולא צריך להעניק חסינות משפטית לעקרון החשוב ביותר מדינה חופשית. המשפטיזציה המתפשטת במדינה שלנו כמגיפה חסרת מעצורים היא אור חזק שמסנוור אותנו ומזהיר מפני תחילתו של תהליך של כרסום הערכים המוסריים של חברה המתיימרת להיות חופשית.

וואלה אוכל ויה מלווה מלכה

מזמן רציתי לשתף את המתכון הזה לעוגת חלבה פיסטוק שלי והשבוע המתכון עלה בוואלה אוכל עם סיפור רומנטי ועצוב, אך גם ישן. כשקראתי את האייטם בוואלה אוכל הבנתי שהעוגה הזאת צריכה לקבל שם-עוגת "אמלי קיין"   אותה אהבה שלא עוזבת אותך עוד מימי התיכון. את המתכון המלא תמצאו כאן. ויש אפילו טוקבקים חמודים. אחת הציעה לי להסתפר. אחת אחרת רשמה שהיא אפילו היא התאהבה בי. אם לא הייתי בדיאטה הייתי אופה את העוגה הזאת, כל שבוע.

Win win situation

מיקסטייפ חדש להורדה. ככל שעוברות השנים, אני מוצא את עצמי מקשיב למוזיקה מבלי להתייחס לשם המבצע, מקורו וכד'. זה יותר מעניין ככה, אני מגלה יצירות מוזיקליות מענינות מוזיקה שמחפשת את עצמה או אפילו מוזיקה מגובשת ומודעת לעצמה. והכי חשוב מרגשת. שיר השבוע שלי מארח את סולן של אחת הלהקות שאני הכי אוהב, אבל כששמעתי אותו לראשונה לא התייחסתי לכותרת. אחר כך זיהיתי את קולו של אלקסיס טיילור מהוט צ'יפ. מדובר בשיר מרגש במיוחד עד לכדי הצטמררות הגוף. אני לא יודע אם לנצח אשאר איתך, אבל אני מאמין בך.

בשאר השירים תוכלו למצוא את הסטרוקס, לואו ופי ג'י הארווי הוותיקים. את ג'וקהבוקס שמזכירים לי Tv on the radio ועוד ועוד. מומלץ להוריד ולהקשיב

מיקסטייפ מלווה מלכה מס.19 להורדה

אלפרד כהן, השלישי.

רשימת השירים

  1. Cold cave- the great pan is dead
  2. Jookabox- drops
  3. The strokes- under cover of darkness
  4. Cloud nothing- all the time
  5. The dritbombs- shari vari
  6. La resistance- isolation
  7. Chapel club- all the eastern girls
  8. Papercuts- I'll see you later I guess
  9.  Toro Y moi- Elise
  10. tUnE yArDs- bizness
  11. Panda bear- last night at jetty
  12. Pj Harvey- England
  13. Low- try to sleep
  14. Chase & status- midnight caller
  15. WIN WIN-interleave with you(feat. Alexis taylor)

לשכון בתוככם

 

…יצירות אומנות הן תמיד תוצר של היות בסכנה, של הליכה עד הסוף למעמקי חוויה, עד המקום שאיש אינו יכול ללכת הלאה משם..

ריינר מריה רילקה

  לא מזמן חוויתי רגע בו נזכרתי באחת הפנטזיות שהיו לי בילדותי- רציתי שיקנו לי מצלמת וידאו ויחד עם  דודי לצלם סרטים. חלפו השנים ואותה מצלמת וידאו הפכה נגישה לי כמעט כמו עגבנייה במכולת. כשאחזתי לראשונה במצלמת וידאו לא ידעתי מה לעשות איתה, אז התחלתי ללמוד וללמוד. אחרי כמה שנים של למידה ורכישת ידע, הבטתי במה שאני מצלם ולא אהבתי את מה שיצא, אף אחד אחר לא אהב. אך הצורך ליצור קיימת בתוככי מאז ומתמיד, הצורך הזה הוא כמו אש תמידית כזאת. ליצור חיים מאין, לגעת באחרים, להיות אמן.

 וַיַּקְהֵלפְקוּדֵי

השבוע מחברים את שתי הפרשות האחרונות של ספר שמות וקוראים אותן יחד ושוב מתואר כיצד יבנה משכן האל ושוב מתוארים לפרטי פרטים מה צריך להיות במשכן, מאלו חומרים ייבנה וכד'. שאלתי את עצמי מדוע המקרא חוזר לתאר שוב את תכנון ואת בניית המשכן. שאלתי ולא מצאתי תשובה , פניתי  למדרשים השונים ולא השתכנעתי מהטיעונים. לדעתי בקלות אפשר היה לוותר על שתי הפרשיות הללו, הן לא מחדשות לנו שום דבר. אלא אם כן אלוהים רוצה להזכיר לנו כיצד צריך  לעבוד את האלוהים, לאחר אותו חטא עגל הזהב המקרא חזר כמעט באותם פסוקים לתאר את בניית המשכן, האם לשם השוואה? לא בטוח, אני עדין חושב שזה מיותר.

למרות זאת, רציתי להתמקד בבניית המשכן מההיבט הפילוסופי אומנותי שלו. אמנים לפי דעתם של פרשנים רבים הכי קרובים לאלוהים. עצם היותם לוקחים חומר ויוצרים ממנו חיים, למעשה אלו הפעולות הכי קרובות לאלו של האלוהים. אלוהים ממנה את בצלאל להיות האדריכל הראשי של בניית המשכן, כן שיש בו מין החוכמה, התבונה והדעת. שלושת התכונות שלדעת המקרא הכי חשובות אצל אמן. בצלאל היה הבן אדם היחיד שיכול היה ללמוד את ההוראות המדויקות של האל ומתוכן להבין כפי שליבו מנחה אותו ולדעת את מה שהאל רוצה. רש"י מבאר את שלושת התכונות הנ"ל כשלושה כיוונים של שפע שמתמלא בהם האדם: " בחכמה- מה שאדם שומע מאחרים ולמד. בתבונה- מבין דבר מליבו, מתוך הדברים שלמד. ובדעת- רוח הקודש." המקרא נותן פרשנות של אמן טוב מהו, כמעט נותן מדדים לפיהם אפשר למדוד אמן טוב או איכות של יצירה. המשכן היא דוגמא לעבודת אמן טובה של עבודת אומנות אלוהית .משכן מסמן את האמונה באלוהים בצורה הפרקטית והאבסטרקטית כאחד. הירידה לפרטים, סוגי החומרים לצד התחושה הכי פנימית של כל אדם באשר הוא. כאשר אני מבחין ביצירת אומנות טובה בין אם היא סרט, ספר, פסל או שיר אני יכול לזהות בה את אמצעי היצור או להפך לא לזהות בה אבל כן רצון בלתי מוסבר לגלות אותם ויחד עם זאת להרגיש משהו פנימי אישי שהוא שלי ורק שלי בהקשר ליצירת האומנות הטובה שחוויתי. כשניסיתי ליצור מבעד לעדשת המצלמה מצאתי עצמי נכשל פעם אחר פעם וזאת למרות שלמדתי, אך לא הייתה בי התבונה או הרגש. מילדות ועד היום קיימת בי הידיעה שאמן אנוכי ורוצה ליצור וליצור. אומנות במידה מסוימת היא כמו בניית המשכן, שילוב של מחשבות טהורות ומיסטיות לצד רגשות עדינים יותר ואל כל אלו מצטרפים האינטליגנציה, כישרון, טעם, חוש מידה, משמעת וחריצות ובעיקר משמעת.

בצלאל מתואר במקרא כפועל מצטיין וכשמו כן הוא, בצל האל, עובד תחת הוראותיו המוקפדות של האלוהים, אני מסרב לקבל זאת ומאמין שבצלאל היה אמן שהלך עד הסוף עם הידע, הוא הלך עד הסוף ולא פחד ממרותו של האלוהים, חי בסכנה, אבל חווה את החוויה עד תומה. בצלאל יצר משכן לתפארת מדינת ישראל, שהצליח לשכון בליבם של אחרים. גם אני רוצה.

 

סיפורי סבתא(סבא ויקטור)

סבי ויקטור זיכרונו לברכה, תמיד היה נוהג לשאול אותי, איך הציונים אלפרד והייתי עונה לו בסדר, ממוצע של תשעים, בין הגבוהים בכיתה(כיתה ד) והוא תמיד היה עונה לי: אלפרד אני רוצה מאה, אני רוצה שתהייה החכם ולא רק שתהייה חכם, אני רוצה גם שתדע מה לעשות עם כל מה שמלמדים אותך בביה"ס. עם השנים הבנתי למה הוא התכוון וגם הבנתי שהוא מבקש יותר מידי אבל ככה היה סבא ויקטור. למזלי הוא כבר לא היה בין החיים שהיו לי תשעה נכשלים בתיכון ולחוסר מזלי הוא לא היה בין החיים כשסיימתי תואר ראשון. כי אז רק הבנתי למה הוא מתכוון. כי רק אז הבנתי שלא משנה כמה חכם תהייה וצריך להיות חכם, אבל יותר מהכל צריך לדעת להבין מה עושים עם כל מה שלומדים. סבא ויקטור למדתי עוד משהו, בנוסף להיותך חכם ונבון צריך שיהיה לך לב ורגישות, ככה אפשר ליצור ולהיות הכי מקורי שאפשר. סבא ויקטור אני עדין לומד.

 

רוצה להיות הנער, הגבר שכותב שירים..

בעוד שלושה שבועות תגיע לארץ ותופיע בברבי ת"א, אחת מעשרת הלהקות האהובות עליי, אני מאמין שבהמשך אני עוד אכתוב על ההופעה הזאת .השיר הראשון שהם הוציא היה הקמתי להקה, המספר על אדם שמקים להקה ושר שירים שיגרמו לשלום בין הפלשטינים והישראלים ועל הדרך שבה הוא מבצע את השירים ועוד. אדי ארגוס הסולן והכותב של להקת ארט ברוט יצר בשיר הזה את אותו משכן מקראי שדיברתי עליו. השיר הזה הוא יצירת אומנות איכותית של אמן חכם ונבון. כל אחד רוצה להיות זמר, אין אחד שיגיד אחרת. גם אני רוצה להיות זמר, להקים להקה ולשיר שירי אהבה נכזבת ופה ושם שירי מחאה, אבל זו רק פנטזיה אני לא באמת יודע לשיר או לנגן או להופיע בפני אנשים. בעיקר בגלל הסיבה הזאת(יש עוד סיבות כמובן), שאדי ארגוס כתב על הפנטזיה שלי ושל רבים אחרים, הופכת את השיר הזה לגאוני ואיכותי.

מיקסטייפ מלווה מלכה מספר שש מציג לכם שירים מהתקופה האחרונה, שירים טובים ואיכותיים(יש גם שני קאברים). שירים שהייתי רוצה לשיר ויותר מכל איפשהו מתארים את הלכי רוחי כמעט בצורה הכי מדויקת שאפשר, שירים ששוכנים בתוכי. אסיים במכתבו של רילקה לאשתו קלרה בהתחלפות מכתבים העוסקת באומנות:.." ככל שתרחיק לכת, כן תעשה החוויה עצמית יותר, אישית יותר, יחידית יותר ויצירת אומנות היא בסופו של דבר הביטוי ההכרחי, הבלתי ניתן לביטוי, הסופי ככל האפשר של יחידיות זו…"

מיקסטייפ מלווה מלכה מספר 6 להורדה

  1. The soft pack- c'mon
  2. The futureheads- heartbeat song
  3. Drake- over
  4. Dan le sac vs. scroobius pip- get better
  5. The brunettes- the crime machines
  6. Darwin deez- constellations
  7. I'm from Barcelona- baby let's go
  8. Freelance whales- generator second floor
  9. Sambassadeur- small parade
  10. Broken bells- October
  11. Cults- go outside
  12. Jaga jazziest- one armed bandit
  13. Gonjasufi- I've given
  14. Roky Erickson & okkervil river- goodbye sweet dreams
  15. Massive attack- pray for rain
  16. Holly Miranda- joints
  17. Beach house- the arrangement
  18. Franz Ferdinand- the lobster quadrille
  19. First aid kit- winter is all over you
  20. Editors- feel good inc, gorillaz cover
  21. Bat for lashes- all I need, radiohead cover

 

עד לפעם הבאה

שבוע נפלא וכיפי

אלפרד כהן, השלישי