בגישה קצת שונה

ניסע נסתובב בגלגל ענק

יהיה כה יפה, שנינו נצחק

למעלה למטה, ימינה ושמאל

אל תפחד, אני לא אפול (ישראל יצחקי)

 

שבוע טוב! וגם חג שמח(חג המולד) ויגש זו פרשה עמוסה וטעונה. פרשה שבה יוסף ואחיו מתפייסים, יוסף נפגש עם אביו לאחר זמן רב, פרשה שבה בני ישראל יורדים מארץ ישראל למצרים, מה שקורה לאחר מכן כולם יודעים, היהודים הופכים לעבדים במצרים.

בתכנית הטלויזיה מקבלים שבת של דב אלבוים בערוץ הראשון התייחסו לפרשה בהקשר האקטואלי שלה,  בסוגיית הפליטים והעבודה הזרה, עובדים זרים, זכויות וכד'. בני ישראל דאז הם במידה רבה כמו הפליטים היום ומוזר לי שאלי ישי, בן אדם שבקיא בפרשות השבוע, יותר ממני, מתייחס לפליטים בצורה בה הוא מתייחס.

בני ישראל, ירדו מהארץ בשל רעב כבד ששרר בארץ. רצו לעבוד לפרנסתם ולכשיסתיים הרעב יחזרו לארץ, התכניות השתנו. שבט יעקב, קיבל יחס מועדף מהמשנה למלך, בנו יוסף. יחס שהשתנה לאחר מותו שלו. היהדות תמיד שמה דגשים על החטא ועונשו. וכדאי לאלי ישי ולממשלה שלנו, להתעורר שזה לא יתהפך לנו. שלא נקבל עונש גדול מאותו אלוהים של אותם מאמינים, בעקבות היחס המחפיר שלנו לאותו בני אדם, שעובדים למחייתם שכמו בניו של יעקב, הגיעו לכאן בשל מצב כלכלי קשה בארצם.

 

תסביך אדיפוס

הנושא שהשפיע עליי יותר מכל בעת קריאת הפרשה, הוא המפגש המחודש של יוסף עם אביו, יעקב. מפגש יוסף עם אחיו וההתפייסות איתם. מפגשים עוצמתיים וטעונים, מפגשים של פיוס ותיקון. יעקב שותק ודומע במהלך כל הפגישה המחודשת עם בנו האהוב.

המשפחה מסמלת עבורי משהו עליון, משהו נשגב, ערך חשוב לקיומו של אדם. המשפחה זה הבסיס, העוגן, השורשים של העץ. אולי אני חושב כך משום שהיחסים שלי עם המשפחה שלי מעורערים ולא מוגדרים, יש בי כעס עליהם ובכל פעם שאני מנסה לסלוח או להרפות, קורה איזה משהו ואני חוזר לכעוס ומתרחק, יותר מהכל הייתי רוצה להשלים עם ההורים שלי, האחים שלי, המשפחה שלי. זה לא שאני שונא אותם, ההפך הוא הנכון. הייתי רוצה לגשת אליהם ולחבק.

מצטיירת לי תמונה בראש הזהה לסצנה מהסרט "הפרפר ופעמון הצלילה" של ג'וליאן שנאבל, שבה הגיבור נזכר בפלאשבק בשיחה עם אביו על עניני דיומא ובאותה עת הוא גם מסייע לו להתגלח, אחת מהסצנות המרגשות שראיתי בחיים שלי וגם אולי הסרט שהכי אהבתי לראות בעשור האחרון. התמונה הזו היא משפחה עבורי. ואי אפשר שלא לדמיין מפגש מחודש של נועם שליט עם בנו. מי יודע אולי ואפגש עם המשפחה שלי שוב.

 

 

שוקולד לך ושוקולד גם לך

המאכל האידאלי עבורי לפיוס, הוא לא אחר מאשר השוקולד, אבל שוקולד טוב, איכותי ומריר, כמה שיותר אחוזי קקאו ואם אפשר למלא אותו בכל מיני טעמים מדליקים, כמו תפוז או וניל, או אפילו יין.

שוקולד הוא סיפור אהבה חדש התאהבתי בו לפני כמה שנים ואני אוהב אותו עד סוף העולם. (לשוקולד משמעויות נוספות, עוד אתייחס אליהן בהמשך)

עוגת שוקולד פקאן שפעם עשיתי ליום הולדת, אבל היא הולכת גם לפיוס

מה צריך…

4  חבילות שוקולד מריר(עדיף 70% קקאו ומעלה)

3 חבילות חמאה

4  ביצים

1  כוס סוכר(אפשר להוסיף כף סוכר חום)

1 כוס אגוזי פקאן קלויים(אני קניתי בשוק רגילים חתכתי אותם לחתיכות קטנות קטנות ושמתי בתנור בחום בינוני למשהו כמו שבע דקות, לא יותר) אפשר אגוזי לוז

1 חבילה שוקולד לבן

איך עושים…
ממסים 2 חבילות שוקולד וחבילה וחצי חמאה(לא במיקרוגל(
מפרידים ביצים
בקערה אחת מקציפים חלמונים במהירות נמוכה ומוסיפים בהדרגה סוכר(פה למעשה תיקבע גודלה של העוגה, איך שבא לכם(
מוסיפים לקערה שוקולד ואגוזים וממשיכים להקציף

בקערה אחרת או באותה קערה מקציפים חלבונים במהירות בינונית ועד גבוהה
לאחר מכן שמים את השוקולד עם החלבונים ומקפלים לעיסה אחת
מעבירים לתבנית משומנת או חמאה מכניסים לתנור 180-200 מעלות ל-35-40 דק'

 הציפוי
ממסים את השוקולד והחמאה הנותרים ושופכים על העוגה
מטלטלים העוגה כדי שהציפוי ירד גם לתחתית ולא יישאר רק למעלה
ולבסוף ממסים השוקולד הלבן ואותו שמים למעלה

 

אלבום העשור(הילדים של אבא)

עוזי וויל כתב בהקדמה של ההוצאה המחודשת של היהודי האחרון מאת יורם קניוק כך: " כל חוויה אומנותית עמוקה שנחקקת בזיכרון, קשורה בדרך כלל למשהו. למישהו. המוזיקה שמזכירה לך את אהבת החורף ההוא. הסרט שמזכיר לך את סוף התיכון. וכו' וכו'. אבל היהודי האחרון לא מזכיר לי כלום. הוא מזכיר לי את עצמי קורא את היהודי האחרון." האלבום  long gone since last summer של להקת Irene, מזכיר לי את עצמי מאזין ל-long gone since last summer.

איירין מגיעים משוודיה, מעצמת פופ. מוזר לי להבין איך עד שנות השבעים לא שמעו שם בכלל מוזיקת פופ, עד שבאה להקת אבבא וביצעה מהפך באוזן השוודית וביצירה של המוזיקלית של האומה השוודית, ויתרה מכך הביאה לעולם את הפופ השוודי והמתוק. כיום המצב שונה שוודיה היא מעצמת אינדי פופ.

להקת איירין היא כמו משפחה אחת גדולה היא מונה בין תשעה לעשרה חברים שמנגנים ועושים קולות. לצערי הרב היא לא ממש פועלת היום.

לפעמים אני אמביוולנטי לגבי היחס שלי לאלבום הזה, אני מאמין שכל יצירת אומנות באשר היא צריכה להגיע לכמה שיותר אנשים ואפילו לגעת, אם בשכל ואם בלב והאלבום הזה נגע לי בלב וגם בשכל, אך משום מה לא הגיע ללבותיהם של רבים. נדמה לי שהם נולדו בזמן הלא נכון, אם אבבא התפרסמה בזכות האירווזיון, לאיירין אין שום סיכוי לעשות כך כי התחרות הזאת איבדה מהרלוונטיות שלה.

שירי פופ טובים נמדדים במלודיה פשוטה וממכרת, טקסטים חסרי יומרה, פשוטים אבל כאלו שיש בהם קצת עומק, לשירי פופ טובים יש גישה נאיבית ולא יהירה, הם צריכים להיות מקובלים אצל כולם, נגישים. העיבודים של שירי פופ טובים צריכים להיות מורכבים אבל מבלי שנשים לב לזה. לדעתי כותבי שירי הפופ הטובים ביותר בעולם היו ג'ורג' גרשווין, ג'ון לנון, בני אנדרסון(אבבא) ופול אנקה והשירים של איירין, באלבום הזה, לא נופלים ברמתם של כותבים אלו, הם משתווים אליהם, ממשיכי דרכם. הם שירים פשוטים על אהבה נכזבת, על רגע בלתי נשכח והכל בעיבוד עשיר של קלידים, כלי נשיפה ומיתר. השירים מושרים בשתי קולות של גבר ואישה של נמוך וגבוה והמשחק הזה בין הקולות די מזכיר את את המשחק בקולות מהשירים של אבבא. איירין הם הילדים של אבבא וכל שיר שלהם הוא מפגש אמוציונלי ושיח עמוק איתם. השירים באלבום מוגשים אל המאזינים כמו שוקולד, רצון להמתיק, לאהוב, להתפייס ואפילו קצת להתחכם.

 


קשה להיות רומנטי כשאתה לא יודע מי אתה. חייב לגמגם כשאני לא מוצא את המילים. אנחנו צריכים לרקוד או להתחפר בברים או לתפוס כוכבים נופלים. לפני שהימים יהפכו קרים, תני לתת לך את אוגוסט לה לה לה לה. כשאני אומר שזה לתמיד, בבקשה תאמיני לפחות ללילה אחד. אלו חלק מהמשפטים מתוך השירים שנצורים לי בלב, בשכל, זורמים בכל עורק וריד ונים ויחד עם הצלילים נעים עם החמצן מהלב למוח לכל הגוף.

Irene-Long gone since last summer(2007) להורדה. בבקשה תורידו, חייבים להוריד

איירין בשיר לחג המולד להורדה

ומיקסטייפ מיוחד מחולק לשניים של החמישים השירים שהכי אהבתי בעשור

חלק א להורדה

חלק ב להורדה

 

בשבוע הבא, הפרשה האחרונה של בראשית וסיכום קצר שלי ל-2009

שבוע נפלא וכיפי!

אלפרד כהן, השלישי

מודעות פרסומת

קצתי מחלומותיי

 

אתה מתעורר, והנרות דלוקים כאילו מעצמם,  

כוכבים נאספים, חלומות נשפכים אל תוך הכריות שלך,  

שולחים זרי אוויר חמים. (מארק סטרנד)  

   

שבוע טוב! פרשת השבוע מקץ עוסקת בחלומות ובהגשמתם. פרעה חולם שני חלומות על פרות רזות שאוכלות פרות שמנות ושיבולים דקות אוכלים את השיבולים העבות(מישהו אמר שלפרעה היו בעיות אכילה?). יוסף מפרש את החלומות האלו ועולה לגדולה. הופך להיות שליט, מגשים את חלומותיו שלו עצמו.מקץ פירושו- קץ כלומר סוף או סיום וגם יקיצה כלומר התעוררות,הפרשה הזאת דנה בשני הנושאים הללו. בחלומות שמתגשמים, ובצורך של יוסף בהתפכחות האחים שלו, שמכרו אותו לעבדות בזמנו. 

הסיפור שהכי משך אותי בפרשה זה המפגש המחודש של יוסף ואחיו אחרי שמכרו אותו לעבדות, הפעם הם פוגשים אותו כשליט והם לא מזהים אותו ומבקשים את חסדיו, יוסף מצידו מבקש מהם חרטה והבנה על מעשיהם הנבזים שעשו בעבר, הוא מבקש שיתקנו את העוולות הנוראים שעשו לו ולאביהם. באותו זמן הוא גם מבקש להגשים את חלומו שלו, יוסף חלם שהוא השליט ואחיו ואביו משתחווים לו אפיים ארצה. ביקורת רבה נכתבה על הרצון של יוסף להגשים את חלומו על חשבון משפחתו, נשאלת השאלה, למה כשהיה לו את הכח שהעניק לו פרעה, לא דרש את אביו ואת שלום משפחתו בכנען. אני נוטה לא להסכים עם הביקורת הזאת, כיוון שליוסף היה חלום(לשלוט) והוא רצה להגשים אותו, היה לו חזון והוא נלחם וסבל ועשה כמעט הכל על מנת להגשימו.

כשאני מתרכז לרגע ברצון העז הזה של יוסף להגשים את חלומו בכל מחיר, אני אומר לעצמי, הלוואי והיו לי את אותם כוחות לעשות וללכת עד הסוף עם החלומות שלי וסוף וסוף להגשים אותם. יתרה מכך הייתי רוצה לחיות בעולם שיש בו הנהגה שיש לה חזון או חלום וכוחות להגשים אותם. החלומות הגדולים יסוד העולם הם, אמר הרב קוק וחבל שיסוד כה חזק לא כל כך מושתת בי או בסביבה שלי.  

אלמנט נוסף מצאתי בפרשה הזאת, זה הגעגועים לבית ולמשפחה. יוסף מתנה את העזרה לאחים הרעבים שלו בהבאת אחיהם הקטן בנימין, הגעגועים הורגים אותו, כשהוא רואה אותו מקץ כמה וכמה שנים, הוא בוכה בסתר, אחרי הכול בנימין הוא המשפחה שלו. יוסף לא שוכח ויודע שהמשפחה חשובה לו, הוא רק רוצה לחנך אותם.  

   

יוסף-עדי נס

    

לאוכל  

האוכל חזר לעמוד הראשי, הרי אחרי שדנים בפרשת השבוע במלווה מלכה, אוכלים ואז שרים, אז אחרי פרשת השבוע ולפני המוזיקה, נאכל.  

שקשוקה, לכאורה מאכל מאד פשוט, ארצי אבל מה זה טעים. בשקשוקה יש את היכולת להיות יצירתי, רק בגלל שאתה חייב להשתמש באותם המרכיבים.נהוג לחשוב שהשקשוקה מקורה מהמזרח התיכון או מארצות צפון אפריקה, אך כמרבית אותם מאכלים של האיזורים הללו ,מקורם דווקא מאיטליה. שקשוקה היא למעשה פסטה לעניים מאד. פסטה ללא הפסטה, ללא החיטה, רק עם הרוטב. המוסלמים צרפו אליה את הביצה וזו השקשוקה שאנו מכירים בעצם.  

שקשוקה חלבית(גרמנית)  

*גרמנית בגלל סוגי הגבינות  

מה צריך..  

(לזוג)  

4 עגבניות, 8 עגבניות שרי, 10-15  עלי תרד, 1 בצל אדום, 2 פלפל צ'ילי, 50 גר' גבינת קומבוזולה, 50 גר' גבינת דורבלו, 2 ביצים, שמן זית, מלח, פלפל, שחור וסוכר.  

מה עושים..  

לטגן במחבת גדולה בצל קצוץ קצוץ עד שמזהיב מעט, מוסיפים את העגבניות החתוכות לקוביות.מוסיפים עגבניות שרי חתוכות ואת עלי התרד החתוכים. מוסיפים מלח ופלפל שחור לפי טעם וכף סוכר. מערבבים. מפוררים את שני סוגי הגבינות, מוסיפים שתי ביצים, מכסים. משארים עד רבע שעה, אש קטנה.  

שקשוקה בשרית  

מה צריך..  

(לזוג)  

4 עגבניות, 2 פלפל אדום, בצל, 2 שיני שום, פטרוזיליה, 4-5 קבנוס כפרי, 2 ביצים, כוס יין אדום יבש(עדיפות לקברנה סובניון), שמן זית, מלח, פלפל שחור, כמון, סוכר.  

איך עושים..  

מחממים מחבט עם שמן זית ומטגנים הבצל יחד עם השום לשתי דקות, לחתוך העגבניות והפלפלים לקוביות ולהוסיף למחבט, לתבל עם מלח פלפל שחור כמון וכף סוכר ולערבב. מוסיפים כוס יין אדום יבש ומערבבים. חותכים הקבנוס לקוביות ומוסיפים,שוברים הביצים ולמחבט, מכסים ועד רבע שעה באש קטנה שהכל מבעבע אפשר להוציא ולהגיש.  

   

סיפורי סבתא  

כשהייתי צעירה לא חלמתי חלומות, אני לא זוכרת שחלמתי בכלל, היום אני חולמת הרבה ובעיקר בבוקר, הרבה חלומות בבוקר, אני חולמת עליך ועל סבא ז"ל ועוד, אתם מגיחים בחלומי ואומרים כמה מילים, לא זוכרת, אני בדיוק מקיצה. כך פחות או יותר סבתא שלי מספרת לי. אני מנסה להסביר לה שהיא תמיד חלמה, אנחנו תמיד חולמים, יש כל מיני סוגי חלומות. מחשבות מהתת מודע, שאיפות. סבתא שלי שמעה מאיזה רב בטלוויזיה בערוץ המקומי שאומר שהחלומות של הבוקר הם החזקים ביותר. אמרתי השבוע לסבתא שלי שבכל יקיצה מחלום שאת חולמת את בעצם חושבת על הקץ שלך. משפט אכזרי להגיד לסבתא, אבל היא הסכימה איתי, בכלל סבתא ואני די השלמנו עם המוות שלה ושל אחרים בכלל,המוות הוא חלק מהחיים, זו אחת התובנות המרשימות של סבתי. אחרי כל זה לא הייתי רוצה שהיא תמות.  

 להקת העשור  

לפני שאני אתחיל, את הקטע על להקת העשור אני רוצה להקדיש לשניים, לזיגי ולכתם. הראשונה כלבה והשנייה חתולה, שתיהן לא איתנו עוד, הלכו לעולמן השבוע. שתיהן היו חלק ממשפחה של שתיים מהחברות הכי טובות שלי, שתיהן היו עבורן-בית, היו חלק בלתי נפרד מהחיים שלהן. הפרידה מהן הייתה קשה וכשהן שיתפו אותי בתחושות הפרידה ובכאב הנורא של הקץ,  ליבי התכווץ וכאב איתן.  

סיגור רוס, להקה שבאה מאיסלנד, שהמוזיקה שלה עבורי היא בית מעל הכל, היא החום והאהבה שנותנים הבית והמשפחה, אם הייתי צריך להגדיר בית באמצעות מוזיקה הייתי עושה את זה עם סיגור רוס, אם הייתי צריך לבחור מוזיקה שתהייה המשפחה שלי, הייתי בוחר בסיגור רוס.  

סיגור רוס כבר קיימת יותר מעשור, מקורם באיסלנד כאמור,  אבל המוזיקה שלהם נשמעת בכל העולם ומוערכת בלי סוף והאמת, בצדק. בכל שיר שלהם עוברים סוג של תהליך, בכל שיר שלהם יש הרגשה של חווית הסיפור עם התחלה אמצע קתרזיס וסוף. בכל שיר שלהם יש הרגשה של קץ, אך גם סוג של יקיצה, כל שיר שלהם הוא גם חלום וגם מציאות.  

הם משלבים בין מוזיקה שורשית מסורתית איסלנדית לבין מוזיקה עכשווית ועדכנית, שוגייזית, פוסט רוקית. כלים ומקצבים של מאות קדומות ששלובים עם גיטרות בס תופים של המאה הנוכחית, שאלו שלובים עם רבעיית מיתרים וכלי נשיפה קלאסיים מגוונים והכל מעובד לקסם. לסולן יש קול גבוה כזה שנע בין תפילה לשירה, משהו באוקטבות שלו מאד מחמם ומאד מקרב, יחד עם קולו המשתלב והכלים מעניקים לזה סוג של אווירת חלום.  

אחת הסיבות שסיגור רוס הפכו למשפחה שלי, זה בעיקר בגלל שאני לא מבין את הטקסטים, ברוב במקרים הם שרים בג'יבריש איסלנדי או באיסלנדית ואני לא מבין לא את זה ולא את זה. החוויה שאני עובר בעת האזנה מזכירה לי את אותה חוויה של ילד ששומע שירים באנגלית ולא מבין את המילים ומדמיין לעצמו את המשמעות של השיר לפי הלחן המלודיה והמקצבים, המוזיקה שלהם בכל פעם מחדש לוקחת אותי חזרה לבית סבתא אני בגיל שש או חמש ושומע את מצעד הפזמונים הלועזי ושר בקולי קולות מילים שהמצאתי. בעיניי זו חוויה עוצמתית ולשירים של סיגור רוס יש את היכולת לקרב באמצעות המוזיקה ולגרום לך להבין את המילים, או להפך את החופש שניתן למאזין להבין את המילים כפי שהוא מרגיש אותם.

הנה דוגמא לשיר של סיגור רוס שאני כביכול תרגמתי, לשיר קוראים אולסן אולסן ואין לי מושג על מהו, מבחינתי הוא שיר בקשה/אהבה. בטוקבקים השונים בעולם הבנתי שחלקו השני של השיר הזה הפך לשיר המלווה זוגות רבים אל החופה.  

שירי שיר, שיר אהבה/ שירי נא/ אותך רוצה שתשירי בשבילי/ שירי לי שיר אהבה/ שירי נא/ שאותו תקדשי רק לי/ שירי לי שיר אהבה/ שירי לי/ תקדשי רק לי רק לי/ שיר ישן שירי/ שיר ישן שירי רק לי/ שאותו תקדישי רק לי.

אני לא חושב שאף אחד בעולם מבין על מה הם שרים(אולי האיסלנדים) וזה כל הקסם. זה גם קצת כמו לדבר עם בעלי חיים, כשהם משמעים קול אתה מנסה להבין אותם, כשהם כואבים אתה מנסה להבין איפה וכשהם אוהבים, אתה איתם בקולות שלהם ומבין אותם.  

המוזיקה שלהם ליוותה אותי לאורך כל העשור בייחוד שלה, בפוליפוניות שלה, בחמימות שלה, היא ייחודית, באה ממקום אחר לגמרי.התחלתי עם ציטוט של מארק סטרנד ואסיים עם ציטוט נוסף שלו,אם אדם מבין שיר, יהיו לו צרות.

החלום שלי לראות אותם בהופעה, בשורה ראשונה, במקום פתוח. ואולי כמו יוסף אני אגשים את החלום ויקיץ אל תוך פארק מלא באנשים שמתרגשים כשהם שומעים את סיגור רוס.  

Sigur Rós-Agaetis Byrjun  להורדה  

Sigur Rós-() להורדה  

Sigur Rós-Takk להורדה  

   

 בשבוע הבא, פרשת ויגש, עוגה ואלבום העשור שלי.  

שבוע נפלא וכיפי  

אלפרד כהן, השלישי   

   

תדליקו לי עוד נר, בבקשה

 

כמו שאמר על הבשמים שהם להשיב נפש, כן סדור השולחן, שהרי לצאת מדבר להפכו הוא זר, ובמוצאי שבת יוצאים מן המנוחה אל המלאכה, ולכן יש לו לאדם להדליק נר יפה יותר משאר לילות החול…

 

שבוע טוב! והפעם גם חג שמח. פרשת וישב זו הפרשה בה מסופרים חלומותיו של יוסף, מכירתו לעבדות במצרים, הקנאה של אחיו של הבוגרים וגם בנוסף סיפור, שלו מאפיינים מן המיתולוגיה היוונית יותר, על יהודה ותמר.

נתמקד ביוסף ובחלומותיו, הוא חולם שני חלומות שמבטאים את רחשי ליבו. יש לו יעוד בחיים והוא רוצה לשלוט בעם ישראל. הוא מתמודד עם השאיפות שלו והיעוד שלו בקושי רב, אחיו מלגלגים לו ומקנאים בו ולבסוף מוכרים אותו, הוא לא מצליח להגיע לייעודו וזה מתסכל אותו הוא עובר דרך פתלתלה עד שהוא מגיע אל האור. את הפרשה הזאת תמיד קוראים בשבת הראשונה של חנוכה, חג האורים. ביהדות יש דגש חזק של אור הוא מסמל בין היתר יעודו של אדם, אך זה מתגשם כאשר הוא עובר ייסורים קשים וכישלונות רבים, הרי נאמר ויהיה ערב ויהי אור, קודם כל לסבול ואז ליהנות(זה גם נשמע מאד פולני).

פעמים רבים אנחנו מוצאים את עצמינו שואלים לאן, תוהים אם אנחנו בדרך הנכונה, מנסים כל כך הרבה דרכים, מתכוונים על ידי אחרים, אחרי רחשי ליבנו ורוצים להגשים את המטרה את החלום לזכות לראות את האור.לפעמים אנחנו מרגישים במקום ולא זזים ומתחפרים בחיינו, כמו היינו דמויות במחזה של צ'כוב למשל ומרגישים ריקים.

הפסיכולוגיה היהודית מטפלת באנשים עם בעיות זהות, ביטחון עצמי וכד' דרך אותו רעיון של היעוד והגשמה עצמית, היא טוענת שלכל אדם יש יעוד, לכל אדם יש תפקיד ועליו למצוא אותו ולפעול לפיו. נשמע פשוט, אבל זה מה זה מסובך. אני לא אכנס לשיטות הטיפול של הפסיכולוגיה הזאת, כי בעיניי היא מיסטית מידי, אבל הרעיון קסם לי.

אנשים מאושרים הם אלו שמצאו את הייעוד שלהם ועובדים לפיו. אנשים שמצאו את תפקידם בעולם וחולקים ממנו לשאר האנשים אין לנו כמובן רק יעוד אחד, אלא כמה.כמו להיות אבא, להיות זמר, סופר, איש עסקים, רופא מדופלם וכד', אנחנו כל הזמן סוללים לעצמינו את הדרך מן אותה חשיכת רחם אל אותו אור יום.

בחנוכה אנו מדליקים כל יום נר, זאת אומרת אנחנו מוסיפים כל יום אור "את החושך לא מגרשים עם מקלות, מגרשים אותו עם עוד אור" אמר פעם הרבי מקוצק. השבוע האחרון היה מוזר בעיני בהתרחשויות שלו,מוזר אבל אופייני הוא התחיל באמירה מגוחכת של שר המשפטים שלנו שחוקי המדינה צריכים להיות מושתתים על פי חוקי ההלכה, המשיך בערוץ פרטי לשמעון פרס ביוטיוב והסתיים בקבלת פרס נובל לכימיה, ויהי ערב ויהי אור.

 

הערה

לפני שאני אמשיך, יש לי הודעה-בשבועות הקרובים, אני אנסה איכשהו לעצב את הבלוג כדי שיהיה נוח לקרוא אותו, אם יש לך הערות אני אשמח לשמוע/לקרוא.

בינתיים האוכל עבר לכאן ואפשר למצוא אותו למעלה בלשוניות, זה מאד טעים ויש גם דברים מענינים אחרים, כדאי.

 

סיפורי סבתא

השבוע לא נסעתי לב"ש לבקר את סבתי שתחייה, אז דיברנו בטלפון, האמת היא שסבתא היא זו שיזמה את השיחה, לימדתי אותה להשתמש בחיוג המקוצר בטלפון הנייח שיש לה(זיכרון כבר לא מה שהיה פעם). היא סיפרה לי על ביקור פתע של בן אחותה המנוחה בביתה. הוא הזמין אותה לחתונת בנו. אני לא ממש זוכר את הקרוב משפחה הזה אבל סבתא אמרה לי שהוא שאל עליי והיא ענתה שאני בתל אביב לומד עובד משהו במעורפל כזה, היא לא ממש זוכרת מה אני עושה.

 אני תמיד זוכר לחדד לה את הנושא ואז היא תמיד שואלת מה אתה רוצה לעשות שתגדל, אתה בעצם כבר גדול(תרגום שלי) עניתי לה שאני יודע ושהיא כל פעם שוכחת. אבל היא לא שכחה שלא ידעתי לפני כמה שנים מה אני באמת רוצה לעשות והיא מפחדת שאני אלך לאיבוד שוב, היא שומרת עלי. אמרתי לה שאני רוצה ילד, היא שתקה כמה שניות וענתה חזרה הכי חשוב שתעשה טוב לאחרים. חייכתי ואמרתי שבשבוע הבא  אני בא רגיל.

 

זמר העשור

הזמר שהכי הרבה ריגש אותי בעשור האחרון, שר הרבה על יעוד אל מול כישלון. חלומות אל מול אכזבות והוא קצת מזכיר לי את דמותו של יוסף , בכלל אני חושב שיוסף היה הומוסקסואל לא מוצהר. בדרך בה זמר העשור שלי הגיע לתודעה של רבים מזכירה לי את הדרך שעושים מן החושך אל האור.הוא מצא את יעודו בגיל מאד צעיר והאמין בה והלך עד הסוף עד שלו ריד שמע אותו שר והשאר היסטוריה-אנטוני האגרטי.

קצת היסטוריה, אנטוני נולד באנגליה, משפחתו עברה לאמסטרדם כשהיה בן ארבע ואחרי שנה עברו לארה"ב לסן פרנסיסקו.

לאנטוני היה חלום להיות זמר הוא עבר לניו יורק למד בבה"ס לאומנויות והופיע בפאבים, הוא הושפע רבות מבוי ג'ורג' ומארק אלמונד ואלו היו גיבוריו התרבותיים.

בשנת 2000 הוציא את אלבומו הראשון באנגליה ולאחר ארבע שנים הוציא אותו בשנית בארה"ב. האגדה מספרת, שלו ריד ראה הופעה שלו באיזה פאב בניו יורק והתלהב ומיד רצה לעבוד איתו. שנה לאחר מכן אנטוני הוציא את אלבומו השני ששם הוא משתף פעולה עם לו ריד וגם עם גיבור הילדות שלו בוי גו'רג', הגשים חלום, מצא את הייעוד שלו. בין היתר הוא משתף באלבום הזה פעולה עם דבנדרה בנהארט ועם רופוס ווינרייט.

האלבום הזה זכה בפרס מרקורי היוקרתי ואנטוני הפך לדמות מוכרת בעולם. מלבד המוזיקה המרגשת שלו הוא בן אדם שחיצוניותו מאד משפיעה. קולו המיוחד דומה מאד לקול של דיווה כושית משנות השישים. נטיותיו המיניות לא ברורות, מעין אנדריגונוס כזה.

 

אנטוני עם מארק אלמונד בביצוע קורע ממש

לאנטוני היה חלום ויעוד והוא הגשים אותו בדרכים פתלתלות וקשות, הוא הגיח מן החושך אל האור. בשירים שלו זה ניכר המלחמות הפרטיות שלו עם הזהות המינית, עם המשפחה, עם עצמו , מלא בשאלות קיומיות, באלבום האחרון יש אפילו מחשבות על התאבדות, אבל לדעתי מורגשת אצלו סוג שלמות ואושר, אחרי הכול השירים שלו מאד מאד שלמים ואינטליגנטיים, עוצמתיים ומרגשים.

16 טעימות מאנטוני האגרטי להורדה

 

זמרת העשור

כמו שיוסף הוגלה שלא מרצונו למצרים והפך לאישיות בפני עצמה, כך גם סיפורה של זמרת העשור שלי. להבדיל אלף אלפי הבדלות רג'ינה ספקטור עלתה לארה"ב מרוסיה כי הוריה היהודיים החליטו להגיע לשם ולא לעלות ארצה. הסיפור שלי עם רג'ינה מתחיל דווקא ב-2006 כשיצא אלבומה הקומוניקטיבי ביותר, התאהבתי בה, חשבתי עליה כל היום ושמעתי אותה כל הזמן, רציתי להתחתן איתה, שתהייה אם ילדיי, השתמשתי בה להתחיל עם בחורות אבל בתוך תוכי רציתי את רג'ינה, אחר כך גם גיליתי את שיריה האחרים מהאלבומים הראשונים שלה, היותר טובים לדעתי. היא לדעתי מלכת האינדי האולטימטיבית.

ערבול תמונה-אמיר קוטיגרו

יש לה קול שנוגע ממש ממש קרוב לנשמה שלך והיא מגישה אותו במוזיקה פופ קברטית. כשהיא הופיעה בארץ היא נתנה את כל כולה על הבמה ומאות מעריצים שרו איתה. היום אני כבר לא אוהב אותה, עבר לי, אך יש בי את הזיכרון מאותה הופעה מהפנטת והיא תמיד תישאר אצלי בלב-זמרת העשור.

16 טעימות מרג'ינה ספקטור להורדה

 

 בשבוע הבא פרשת מקץ, להקת העשור שלי, כמה סוגי שקשוקות ועוד.

שבוע נפלא וכיפי

אלפרד כהן, השלישי.