הלכה למעשה

לכולנו יש סיבות

לנוע.

אני נע

כדי לשמור על הדברים שלמים

(מארק סטרנד. תרגום: עוזי וייל)

 עת התגוררתי בקרבת השדרה נהגתי לשבת בה על ספסלי העירייה, חמוש בספר ונגן מוזיקה. הבטתי בעוברים ושבים, בהולכי הרגל מהצעירים הנתמכים על ידי הוריהם האוהבים ועד לקשישים הנתמכים על ידי מטפליהם הזרים. ההולכים בשדרה נעים ללא מטרה לשום מקום שכזה. הולכים בשדרה על מנת להגיע בחזרה הביתה. אהבתי לשבת בספסלי העירייה בשדרה, להציץ בחייהם של אחרים באמתלת ישיבה תמימה בספסל. כל מי שחלף על פניי, הצעיף איתי מבטים, לא מבט זרוק וחסר חשיבות, אלא מבט תוהה ומסתקרן, "מבט שלוש השניות" כינתי אותו ביני לבין עצמי. כל כך אהבתי לשבת בספסל בשדרה.

השבוע ניסיתי לחדש את הרגלי משכבר הימים וחיפשתי ספסל ברחובותיה העתיקים של יפו. מצאתי אחד, עץ עתיק מצל אותו והוא סמוך לבית הכנסת, האם זהו צרוף מקרים או כוח עליון שאלתי את עצמי במעין סוג של בדיחות הדעת. בכניסה לבית הכנסת עמד אדם לבוש שחורים וזקנו ארוך ולבן. ישבתי בספסל אבל לא היה במי להציץ, לא חלפה לה צלם אנוש אחת. התעצבתי. אך הבחנתי כי האדם העומד בכניסה לבית הכנסת מציץ בי. נבוך מחשיפתי אותו פנה אלי: "אני רק מסתכל שלא ייפול עליך שום דבר" מה כבר יכול ליפול עניתי. "פעם הייתי יושב בספסל הזה..", התחיל לספר. "אחרי כל תפילת שחרית הייתי יושב בספסל הזה, עד שיום אחד נפלו עליי חרקים מהעץ שעקצו אותי והפכו את עורי. התגרדתי שבועות רבים." הודיתי לו: עוד לא נפל עליי שום דבר. "נכון! דאגתי לרסס לפני שנתיים ומאז אני מרסס כל שנה. אבל לך תדע". ומאז לא ישבת כאן שאלתי אותו. "לא" הוא ענה. קמתי לעברו ופיניתי לו את הספסל, רק שהוא התעקש להמשיך לעמוד במקום.

הזמנים משתנים

פרשת בחֻקֹתַי נפתחת במילים: "אם בחוקותיי תלכו". דרשנים רבים שאלו מדוע הפועל "ללכת" קשור ומיוחס לנושא של שמירת המצוות והתשובה ברורה וחד משמעית: קיום התורה ומצוותיה מבטאים תהליך ואינם קיום של מצב מסוים, כלומר הם אינם סטטים. האדם לפי ההלכה, מחוייב ללכת, להתפתח ולהשתכלל.

פרשת השבוע, היא הפרק האחרון בספר ויקרא והוא בנוי כמנגנון חינוכי במבנה של שכר ועונש. מעשים טובים יזכו אותנו בשפע וביטחון ומעשים רעים ימיתו עלינו בהלה ואסונות נוראים. ברוח התקופה, המאבק הטריטוריאלי שלי שני העמים ישראל ופלסטין, העצמאות מול הנכבה, ארצה לבאר הנושא מנקודת מבטי, תוך כדי פרשנות שלי לנכתב בפרשת השבוע.

המציאות משתנה, כל אחד מברי הדעת ועד לכסילים הגמורים, מודעים לעובדה שהיא משתנה. אך החכמים יהיו אלו שישתנו יחד איתה ויתאימו את עצמם לשינויי מזג האויר. הפחות חכמים ינסו בכל הכח להשאר במקום למרות הידיעה הברורה שהתחלפה לה העונה. ספרונו פרשן בימי הביניים טוען שהקדושה והתורה אינן טריטוריאליות, התורה לא נועדה לארץ, כן שהיא דורשת מכל אחד להתהלך בתוכה, ללכת הלוך ושוב, להגיע ואז שוב ללכת. האמונה היא תהליך בלתי נפסק. ולכן מוזרה בעיניי ההאחזות המכושפת והחשוכה של בני אדם באדמה.

בהמשך הפרשה מובאת הבטחה של האלוהים על ארץ ישראל, "זכרתי לכם ברית ראשונים" לכאורה מובא לכאן רעיון נעלה שמלבד ההתיחסות הביולוגית לאבותינו, אנו מייחסים לה במובן של ממשיכי הדרך ומכאן נגזר המושג- זכות אבות.

להפתעתי גילית שמדרשים רבים טוענים שזכות אבות על אדמה, להלן ארץ ישראל, לא נשמרת לנצח נצחים והיא מותנית בביצוע המצוות וההלכות. מצוות, כאמור הן תהליך בלתי נגמר.

איננו יכולים להתהלך כסומאים ואיננו יכולים להאחז בדיבוק רעיונות מיושנים. עלינו לפקוח עיניים ולהתנער מהאחיזה, אנחנו חייבים זאת להתפתחותה של הארץ בה אנו חיים. המאבק הבלתי נגמר הזה באדמה שלנו בין שני העמים יכול להיפסק, המציאות מחייבת אותנו לחלוק את אותה אדמה ולנסות לחיות בשלום ובשלווה. זכות השיבה כמוה גם זכות האבות, הם רעיונות עתיקים ולא רלוונטיים. המאבק צריך לנוע ולנשוב בכיוון הזכות לחיות כאן בשלום, זה לצד זה, בבגרות מוסרית ואמיצה.

חולה אהבה

בשנת 1993 הוא הופיע בבאר שבע עיר הולדתי, הייתי בן 12. הוא לא עניין אותי במיוחד. שנתיים מאוחר יותר נחשפתי לביטלס(מאוחר מידי) ג'ון לנון הפך לגיבור חיי. האגדה מספרת, שהוא הגיש ללנון את הג'וינט הראשון ואני מצידי חיכיתי לרגע המטאפורי הזה בעצמי. כשגבר רוצה שיקרה לו משהו, תהייה זו האישה שתגשים לו אותו וכך היה דבר, בתחילת העשור הקודם, גיליתי את בוב דילן(כן, יותר מידי מאוחר) הייתה זו בחורה שהגישה לי את הג'וינט הראשון וניגנה לי במערכת שירים של בוב דילן, יותר נכון דקלמה אותם בפניי. היו אלו המילים  שמסטלו אותי וחיברו לנצח עם המלודיה וההגשה שלו.

ב-24 במאי הוא חוגג 70 פחות מחודש הוא יופיע שוב בישראל. לא הייתי אומר שזו תהייה סגירת מעגל, אני לא אוהב לסגור מעגלים. סופר את הימים מהתרגשות.

למיקסטייפ לכבוד יום הולדתו והופעתו בארץ של בוב דילן, הכנתי שני חוקי ברזל, לא קלאסיקות ורק שירים שהוא הקליט ב-15 שנים האחרונות. חשבתי שמלאכתי תהייה קלה, אך לא כך היה הדבר. מהפולק הקלאסי דרך הבלוז השחור לקאנטרי הלבן ואפילו שירים עם אלמנטיים שנסונים ברורים. בוב דילן של השנים האחרונות הוא אמן המצוי בתהליך נצחי, שמפסיק לחפש אבל משכלל את גאונות כתיבת השירים שלו, שאלו הפכו רומנטיים יותר, הבוחנים את גבולותיו של הלב מקצה אל קצה ובאסכולות שונות. ובתוך כל אלו הוא לא מפסיק לנוע,  ולרגע לא מזניח את המחאה שלו ואת התקווה לעולם טוב יותר.

מיקסטייפ בוב דילן להורדה

במוסף השבת של הארץ אמנים ועיתונאים בוחרים שירים של בוב דילן

בוואלה! תרבות בוחרים את הקאברים הטובים לשירים של בוב דילן

מהספסל, אלפרד כהן השלישי

רשימת השירים

  1. Tweedle dee and tweedie- love and theft:2001
  2. Rollin' and tumblin'- modern times: 2006
  3. Lonesome day blues- love and theft: 2001
  4. Honest with me- love and theft: 2001
  5. Beyond here lies notin- together trough life: 2009
  6. Someday baby- bootleg: 2006
  7. If you ever go to Houston- together trough life: 2009
  8. This dream of you- together trough life: 2009
  9. Do you hear what I hear- Christmas in the heart: 2009
  10. Dreamin' of you- bootleg: 1997
  11. The lonesome river(with Ralph Stanley)
  12. I feel a change comin on: together trough life: 2009
  13. Love sick(live version)- time out of mind: 1997
  14. Ain't talkin'- modern times: 2006
  15. Make you feel my love- time out of mind:1997
Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s