רשע רֶשַע תרדוף

בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה
רִנָּה רִנָּה טְרַלָּלָה
בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה
רִנָּה רִנָּה טְרַלָּלָה

 הנה רעיון מטופש, זוג אוהבים החליט להתחתן בחג הפורים, למה לערבב שתי חגיגות. הם תכננו זאת בקפידה, סגרו עם האולם יותר מחצי שנה לפני המועד. המוזמנים התבקשו לבוא מחופשים ולאלו שלא טרחו להתחפש, בני הזוג דאג לצוות מאפרים ולסט תחפושות בכל המידות באולם האירועים, חתונה בתחפושת של נשף. אולם כשהגיעה השעה להיכנס תחת החופה הרב המקדש סרב בתוקף להשיא את בני הזוג בשל "לבוש לא ראוי" לטענתו ולא היה מוכן לקחת חלק בחגיגה וביקש מהם בנימוס להחליף את הבגדים. תחילה סרב אותו הזוג לבקשה הזאת ומבוכה החליפה את התכונה העולצת והשמחה. לאחר שכנועים רבים הסכימו הזוג להחליף את התחפושות בחליפת חתן ובשמלת כלה. הרב ברך, החתן שבר את הכוס, בני הזוג התנשקו. שמחה שמהולה בסרבול בירוקרטי אטום של הממסד. חג פורים שמח.

השבוע בפרשת צַו ממנה (באופן רשמי) משה את אהרון ובניו לכהנים של העם וממשיכים את מדריך ההוראה למקריב המתחיל. בשבת שלפני פורים קוראים עוד כמה פסוקים מפרשה אחרת מאורחת יותר ומכנים אותה "פרשת זכור" בפסוקים אלו מתוארת ההוראה של האלוהים למחות את זכרו של עמלק, משום שהתקיף את בני ישראל בעודם נחשלים ולא מוכנים. שמו של עמלק הופך לסמל הרשע בעולם היהודי. המן הרשע הוא מצאצאיו של עמלק. אדולף היטלר מכונה העמלק המודרני וכל מי שרודף אחר העם היהודי מכונה עמלק ובפסוקים אלו, כאמור אנו מצווים למחות כל זיכרון של רשע עמלקי באשר הוא.

מענין שדווקא בחג הפורים שהוא חג של נתינה, שמחה, התבוננות פנימה עולה לדיון ולהבנה מושג הרשע והרדיפה אחריו. תהיתי מדוע היהודים מצווים לרדוף אחר הרשעים, מדוע היהודים בעצם מתנהגים כמו כל הרשעים שרדפו אותם, אם כך היכן מתבטא הרעיון השונה והמהפכני של דת היהדות.

מנגד, אפשר לטעון שהמלחמה בעמלק היא המלחמה ברוע הקיים בעולם, עמלק הוא סמל הרשעות ויש להיאבק בתופעות הנותנות ביטוי לעוול ולחוסר צדק חברתי. רשעים הם בכל מקום, אפילו אצלי נעות מחשבות נבזיות ולפעמים אני מרשע כלפי אלו שחיים איתי. דווקא בפורים כשעוטים מסיכה, מתלבשים קצת אחרת, משתעשעים בזהות החלופית שבחרנו, יש לנו את האפשרות להביט יותר פנימה ואיכשהו לרדוף אחר הרשע הזה ולמחות אותו מאיתנו.

הבה נרעישה רש רש רש

הטרנד העולמי בתחום המדיני/פוליטי הוא לתפוס את הרשעים ולהביא אותם על עונשם. ומי הם אותם רשעים, המנהיגים הרודנים של העולם הערבי, בעלי ההון אלו ששולטים במשק והפלשטינאים ואפילו גם אנחנו הישראלים. לפעמים נראה לי שהרדיפה אחר הרשע מעולם לא הייתה אופנתית כמו עכשיו ואפנתיות יתר מוזילה את המאבק האמיתי והופכת אותו למגוחך. הרשע בסופו של דבר תמיד יתהלך בינינו, אך צריך למזער אותו ולא להאבק בו בפופליזם זול וטרנדי.

מועמר קדאפי- עמלק 2011

אנשים רשעים ביצעו רצח מזעזע ומחריד בשבת שעברה במקום שנקרא איתמר. הרוע הזה הוא בלתי נתפס לכל נפש אנושית באשר היא. אונייה בשם ויקטוריה נתפסה ועליה מאות של קילוגרמים של נשק שמטרתו לפגוע ולהרוג. שני אירועים אלו מייצגים עבורי את הרדיפה של הממשל הישראלי לרדוף אחר הרשעים. נתפוס את הרוצחים המנוולים ונביא אותם על עונשם, כך ברוח הדברים הללו הרבו להתבטא המנהיגים שלנו בשבוע האחרון. אבל אני בעד דרך שונה, מתנגד בתוקף לרדוף ולמחות, אלו דרכם של אנשים חסרי לב והיגיון בריא. צריך להבין שגם הצד השני, רואה בנו רשעים ומנוולים ארורים וגם הם בדרכם מנסים למחות אותנו. הרשע מלבד תקופות מסוימות במהלך ההיסטוריה(גרמניה הנאצית למשל)תמיד היה במיעוט, אך מיעוט כזה שמשנה סדרי יום ועולם, הרשע תמיד מפסיד וזו לא קלישאה שחוקה, כי ברשע אין את היסודות והתשתיות של חיים ואחרי הכל, אנחנו בסך הכל רוצים לחיות.

סיפורים יפואיים

בדירתי הצנועה ביפו אין מזוזה על אף אחד מהחדרים וגם לא בכניסה לבית. זה לא מפריע לי במיוחד, בעיניי אפילו זה מגוחך. לפני כמה ימים הגיע אליי אינסטלאטור לתקן בעיית צנרת חוזרת והוא הבחין שאין מזוזות בדירה, הוא סרב לעבוד וחייג לבעלת הדירה המופתעת שלי, אחרי שיחת טלפון ארוכה הוא התרצה ותקן את הצנרת ונפרד ממני בהמלצה לשים מזוזות בדירה, "כי זאת ברכה" אמר והלך.

כמה ימים לאחר מכן, בעודי יושב בבית קפה ליד הבית, מתקשרת אליי בעלת הדירה ומכריחה אותי לקנות מזוזות, לפחות אחת, "שתהייה ברכה בבית" אמרה. זה קצת הפריע לי, אבל לא התכוונתי לעשות מזה סיפור גדול. עוד באותו היום חייגתי לאבא שלי ושאלתי אותו איפה אפשר לרכוש מזוזה באמתלה שגנבו את זו בדירה השכורה שלי. אם הוא היה יודע שאין לי מזוזה, הוא היה כועס ונעלב. אבי הציע בעצמו לקנות את המזוזה.

מחר ביום ראשון, בחג הפורים, אתקין את המזוזה הראשונה בחיי,היא תהפוך לדירה יהודייה וכשרה כהלכה. כי כל אחד ואחת עוטים מסיכות, אפילו דירות שכורות.

The Great Pretender

התחפושת האמיתית שלי היא המיקסטייפ הזה, במקום מוזיקה עדכנית, הוא כולל בתוכו שירים מתקופות שונות. שני חוקים הובילו אותי בהכנת התחפושת הזאת: כל השירים עד השנה בה נולדתי (1981) יכולים להיכלל בו ואף לא שיר אחד של הביטלס(למרות שמביני עניין יזהו נוכחות של ג'ון לנון באחד השירים) החוויות שעברתי בזמן הכנת אוסף השירים הזה כמעט בלתי ניתנים להסבר. ידעתי שאני חייב לכלול מספר סגנונות ואמנים מסוימים לא יכולים להעדר מהאוסף הזה וככה מצאתי את עצמי נע בזמן ומגלה תובנות חדשות על הטעם המוזיקלי שלי.

להפתעתי, מצאתי שלאף אחד מהשירים אין ערך נוסטלגי כלשהו עבורי. אלו שירים שאני אוהב וגיליתי במהלך הזמן, בעודי מתעדכן בפאנטיות אחר המתרחש במוזיקה העכשווית. זה אחד האוספים המאתגרים והמהנים שעשיתי לעצמי ושמח מאד שיש לי אפשרות לשתף אותו איתכם.

מספיק להשוויץ, קחו תשמעו ותורידו מיקסטייפ פורים 2011 להורדה

The Platters- The Great Pretender

Serge Gainsbourg- Le Poinnonneur des Lilas

Frank Auburn- I found A Million Dollar Baby(in a five and ten cent store)

Roy Orbison- Lana

Chuck Berry- Too Much Monkey Business

The Rolling Stone- Shake Your Hips

Joe Jackson- One More Time

The Specials- A Message To You Rudy

The Kinks- Lola

ABBA- Honey Honey

Alessi Brothers- Seabird

La Gare(Guy S'en Va) from Les Parapluies de Cherbourg

Brenda Lee- Break It To Me Gently

Harry Nilsson- Don't Forget Me

Miles Davis- Guinevere

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s