האור בקצה

זה לא נמשך זמן רב. מי

חכם וידע כמה זמן דברים נמשכים.

אבל כל החיים, אם קצרים ואם ארוכים, החיים,

ארצה שגם בי תפגע כמו ברק, מה אני אומר, רק תיגע,

תרים, דבר מה, אם חייב אני לומר זאת, יותר מקרבה,

עדנים. אהבה.

של שני אנשים.

(מתוך אהבה של שני אנשים מאת נתן זך)

 חשבתי השבוע לפתוח שוב פרופיל באתר היכרויות, לנסות ולמצוא מישהי שלימים אוכל להגדיר אותה אהובה. פעמיים בשנה בימים שבהם חוגגים את יום האהבה, אם הנוצרי/לועזי, הקרוי ולנטיין דיי ואם היהודי, הקרוי ט"ו באב, מתעורר בי חשק עז ביותר למצוא אהבה וזאת מכיוון שבשנים האחרונים אין לי מישהי קבועה לציין או לחגוג עמה את החגים הללו. לפתוח פרופיל באתר היכרויות זה מעין טקס ואף פעם לא ממש התחברתי לטקסים זה או אחרים, תמיד הרגיש לי לא נוח, מזויף וחסר רגש, יחד עם זאת התחושות הללו העולות מן הטקסיות יוצרות את הכנות, אותה אמת של רצונותיי. על עצמי כתבתי כך: הייתי אומר שאני כמו המפרי בוגארט, האדם והדמויות ששיחק. כאדם אני אינטלקטואל ואנין טעם מעין בוהמיין פוסט מודרני וכדמות אני לקוני ושברירי, קשוח אבל רומנטי וברוב המקרים לא מצליח לבטא בעל פה את העושר הרב בעולמי ואוהב חתולים. לא קיבלתי אפילו פנייה אחת(שמתי תמונה) ולא חזרו לפניות שלי.

גם השבוע בפרשת תְּצַוֶּה, אנחנו ממשיכים בתיאורים המדוקדקים של בניית המשכן, פירוט אפסנאי וקבלני של המשכן ומרכיביו לכל פריט ופריט הייתה בטח חשיבות ומשמעות. בחלק הזה מתמקדים בעיקר בלבוש של הכהן הגדול, שמונה סטים של לבוש מתוארים ברמת הצבעים והחומר והכל כאמור נכתב בצורה קפדנית ומדוקדקת.

הפעם ארצה לעסוק בחלק הראשון של הפרשה, בה אלוהים פונה בגוף שני אל העם ומצווה עליו להדליק אור תמידי במשכן- נר התמיד ואנסה לקשר את זה ליום האהבה החל ביום שני- הולנטיין דיי. נהוג להשתמש בקלישאה של אור ואש במערכות יחסים רומנטיות, כשמתאהבים משתמשים בפועל "נדלקתי עליו/ה" ולאחר מכן רוצים ושואפים שאותה הצתה של אור תישאר לנצח, כי האור בתפקידו הראשוני, הוא לתת חיים ובאהבה היינו רוצים שכל הזמן תחייה, לפחות אני רוצה.

ג'ו מילגרם מלמדת אותי כי לפי מחקרים פסיכו בלשניים רבים אלוהים והאור חד הם, שניהם מסמלים את החיים והאמונה, שניהם הופיעו באותו זמן ממש בספר בראשית, אלוהים ברא את האור. הרמב"ם מצידו, מתייחס למושג האור בצורה שמבטאת את התוכן העמוק ביותר של האמונה. חשוב לציין שהאור הוא מושג המבטא גם הדדיות, כלומר אלוהים מעניק לנו אור וחיים וגם אנחנו צריכים להדליק אור, במובן של האדרה, לחיים שלנו.

בכדי להדליק אור, או לשמור על האש, צריך להאמין ולהיות חזק, האם אני מאמין שאוכל להדליק את האור אליו אני כמהּ? אני שואל את עצמי בכל פעם שמזכירים לי כמה אני לבד. למה אני בכלל לבד תוהה לעיתים קרובות, האם אני מפחד שאותו אור ישרוף את עורי ויכאיב לי עד מאד ויצליק(מלשון צלקת) אותי לעד. או שמא זה אורי שלי ,המוקרן למרחקים ומעיב על המנסים להתקרב, משאיר אותי לבד בסופו של יום ואולי אני כבוי מידי, גוף שאף גורם פיזי או רגשי יכול להדליק מחדש, יש כזה דבר בכלל אני שואל? אבל באופן כללי אני מרגיש כמו הנס שאיננו מכזיב, כמו שגוללת השמש את צללי הלילה, כמו אחד מהציטוטים הכי מפורסמים בקולנוע- אחרי ככלות הכל, מחר זהו יום חדש.

אין אה ריליישונשיפ

השבוע בערוץ 1 התקיים דיון בנושא אהבה באינטרנט ודן בין היתר בסוגייה אם אפשר להגיע לקשר רגשי באמצעות האינטרנט. על השולחן הדיון ישבו חוקרת מיניות, דר' במכללה, מאמנת אישית וזוג זקנים בני 84 נשואים 52 שנים, שהכירו עוד בעידן המכתבים. כל טעון שנאמר שם כבר נאמר בצורה זו או אחרת בכל מדיה אפשרית. אלבום השבוע שלי הוא אלבומו החדש והאחרון של הסטריטס הלא הוא מייק סקינר- מחשבים ובלוז, שמסביר לנו את שכן אפשר לאהוב באינטרנט, כן אפשר למצוא את האור ולא רק של המסכים, אבל גם אפשר להישבר ולכאוב. ראו הוזהרתם. אולי אלבום השנה שלי.

מייק סקינר הוא אחד מהמשוררים החשובים של דורנו, את הטקסטים שלו חשוב לקרוא. בנוסף לזה מייק סקינר היה זה ששינה את הדרך בה אני מאזין למוזיקה, עוד בתחילת העשור הקודם הגעתי לאלבום שלו מביקורת של גל אוחובסקי במעריב ומאז אני עוקב אחריו אלבום אחר אלבום.

בשנתיים האחרונות מייק סקינר הפיץ את שיריו בעיקר בטוויטר ובאתר הבית שלו, הטוויטר הוא מקום שבאופן אישי אני מתקשה להתבטא, אבל תמיד דאגתי לעקוב אחר כל שיר שהוציא וחיכיתי בסבלנות שיצא אלבומו החמישי, ולפני שזה קרה, הוציא מייק סקינר עוד אלבום אינטרנטי מלא באורחים וכל טוב. מעין התפרצות כזאת של יצירתיות בלתי נגמרת.

אחרי שהלך קצת לאיבוד באלבומו האחרון(שאהבתי למרות הביקורות הצוננות) פותח מייק סקינר את אלבומו החדש באפקט כזה של כיוון שמחפש את התדר הנכון ואחרי כמה שניות הכל מסתדר ויוצאים לדרך. סקינר חוזר להתעסק בחומרים שעליהם כתב בשני האלבומים הראשונים שלו על אהבה ועל חיי היום יום של המעמד הבינוני השחוק של המאה ה-21. החיים הם סוג של מעגל, תמיד חוזרים לנקודת ההתחלה, אבל במעמד אחר. סקינר הוא משורר אינטרנט, אבל יודע להבדיל בין וירטואלית לריאליזם- אי אפשר לחפש בגוגל את הפתרונות לבעיות שבלב.

בהמשך האלבום הוא מחפש את אותו האור, אבל חושש מאד שאותו אור של קצה המנהרה אליו הוא מייחל יהיה אורו המסנוור של קטר המוביל את הקרונות, אור שיכול לרסק אותו לחתיכות קטנות שיותירו אותו מתבוסס בדמו בודד במנהרה חשוכה.

אני כן חושב שאפשר למצוא אהבה באינטרנט, אני כן חושב שרגש אמיתי יכול לבוא לידי ביטוי דרך ציוץ או לינק של שיר בפייסבוק, אבל אולי זה בגלל שאני בא מאותו דור מעבר, הדור של מייק סקינר ובני גילי, שבילדותם שיחקו עם חברים בחוץ, שהתאהב והתאכזב באמצעות טלפונים נייחים וערוצים בודדים בטלוויזיה ועכשיו מורידים אפליקציות וחברים בכל רשת חברתית שהיא. האלבום הזה מלמד אותנו שבלוז, כאב ואהבה קיימים גם מבעד למסך המהבהב של הלפטופ, מבעד למסך הטאצ' המלבני של אייפון 4. אי אפשר לקחת את הרגש מיצור אנושי, אפשר לתרגם אותו בכל מיני צורות ואפילו אפשר לתכנת אותו.

אסיים בשיר הכי עצוב באלבום- a blip on a screen המתאר את כאבו של לב שבור בצורה הכי מדויקת שמשורר יכול לתאר, יהיו כאלו שיטענו שאני נסחף, פאק יו. השורה האחרונה בשיר- אני מתקן ומתכנן. זה מחרפן. אני אוהב אותך. את רק 100 פיקסלים על מסך. גאוני.

אלפרד כהן, השלישי.

 ועוד אחד שיצא במיקסטייפ המיוחד שהכין סקינר- משובח לא פחות

 הביקורת המצוינת של אלון עוזיאל בוואלה

The streets- computers & blues להורדה

וכאן תוכלו להוריד את כל מה שלא נכנס לאלבום- מומלץ ביותר

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s