הכל מכתוּבּ

נסיבות?! אני עושה נסיבות!

נפוליאון בונפרטה

 סיפורי ילדות, הם סיפורים יפים, מצחיקים לפעמים ואמיתיים והכי חשוב מלמדים רבות על עצמך ומלמדים אחרים עליך. בכיתה ו' אף פעם לא הכנתי שיעורי בית, אבל הציונים שלי היו טובים. המחנכת שלי, מרים יחזקאל, בתחילת כל שיעור הייתה עושה יומן נוכחות ויומן שיעורי בית, לפני שהייתה מגיעה אלי, הייתי מתפלל לאלוהים שלא תגלה שלא הכנתי שיעורים ובכל פעם הייתה שואלת אותי, אם כן ואני הייתי משקר ועונה שעשיתי את השיעורים ולא בודקת. בכל פעם הודיתי לאלוהים ושמחתי. יום אחד, חודש לפני סיום שנת הלימודים, המורה מרים קראה בשמי ושאלה אותי אם הכנתי שיעורים וכמו תמיד נשאתי תפילה לאל שלא תבדוק ועניתי שכן. הפעם המורה מרים קמה וניגשה אלי ולקחה את המחברת שלי וראתה שבמשך כל השנה לא עשיתי שיעורים, היא צעקה עליי בפני כל הכיתה: "איך אתה מעז לשקר לי שנה שלמה!!" וחזרה לשבת במקומה שסבר פניה הפך למאוכזב ואדום. באותו היום, מאוחר יותר האשמתי את אלוהים שלא שמע תפילתי, לא משנה ששיקרתי, כי אחרי הכל הייתי תלמיד טוב, אני לא צריך לעשות שיעורי בית בשביל להיות ממצטייני הכיתה. גם המורה מרים הבינה זאת ובחודש האחרון לא שאלה אותי ואני לא התפללתי.

לחופש נולד

פרשת רְאֵה, ממשיכה בנאומו הגדול של משה אל העם העומד להיכנס לארץ המובטחת, אך הפעם הנאום מתאפיין בסדרה של מצוות והוראות, שחלקן כבר נאמרו קודם. בתחילת הפרשה מסביר משה כי אלוהים מעניק לעמו ברכות, אך לצידן גם קללות. ההסבר פשוט: תמלאו אחר ההוראות ותזכו לשכר, לא תמלאו אחר ההוראות, אעניש אתכם. בחלק הזה של הנאום מזכיר ומחדד משה את התפיסה המונותיאיסטית, של אל אחד ומקום אחד, כלומר במקום אחד ויחיד אשר נבחר מראש, יהיה המרכז של כל המוסדות באשר הם  המשפטיים, הדתיים, החברתיים וכד' לימים המקום הנבחר הזה, יהיה ירושלים. כמו כן בנאום הזה מזהיר משה מפני נביאי שקר( אך לא מסביר איך לזהות אותם) כמו כן משה מתעקב על חשיבות הדאגה בעני ובאביון, מנסה לצייר אוטופיה שבה אין כל עני או אביון, דיני אכילת בשר וכן לצד כל זה סקירה מחדש, או לשם הרענון, של חגי ישראל.

אני מאמין בעיקרון של הבחירה החופשית, אינדטרמינסט, אנוכי גורלי מופקד בידי ובמעשיי שלי, בניגוד לדטרמיניזם שסוברים שכל מה שקורה במציאות נעשה על פי החוקתיות הגלומה בה. בפרשה של השבוע מוצג הרעיון הדטרמיניסטי, הכל בידי אלוהים הוא זה שקובע אם יהיה לך טוב או רע, בין אם תבורך ובין אם תקולל. אם מגיע לך שכר הוגן וכד'. הדטרמיניזם שולל את הבחירה החופשית של האדם, למעשה אין האדם יכול לבחור מה לעשות כי הכל כבר קבוע ונחקק בחייו של האדם, במציאות שלו. בחירותיו של האדם נקבעו לפי כוחות אחרים מנסיבותיו של הטבע, או בין אם אלו פוליטיים ובין אם דתיים/ תיאולוגיים.

לפי פרשני תורה גדולים, קיימת בחירה אחת, הבחירה בברכה ובחיים לשמור על ערכים כמו צדק חירות הגינות ואושר. אם האדם יבחר בבחירה הזו של הברכה, יזכה לגמול הוגן מאלוהיו. כך נמדדת למעשה הגדולה של האדם משום שעליו לעמוד מפני כל מיני פיתויים של רוע ואכזריות ואם כאמור יתמיד בבחירה שלו בברכה יזכה לחיים יפים ומאושרים. אני יכול להודות שמדובר בגישה יפה לחיים. אך האם גורלנו נקבע משום שעמדנו בפני הפיתויים, האם איננו יכולים לשנות את מה שלכאורה נגזר עלינו, אם כך מה שווים כל הנסיונות שלי להגשים את הפנטזיות או החלומות שלי אם מראש ידוע מה יהיה איתי בסוף.

רבי עקיבא הרומנטיקן, האמין שהאדם יכול בכל חייו להשתנות, האדם יכול בכל מהלך חייו יכול למצוא יעודים חדשים ולשאוף אליהם- המים חזקים מאבן מוצקה ויכולים לגבור עליה ואף לשנות צורתה, כי המים לא מוותרים ומתמידים וזורמים עד להגשמת המטרה, רצונו של האדם חזק מהטבע. בניגוד לרבי עקיבא, ברוך שפינוזה חושב כי האדם כפוף לנסיבתיות הטבע, קרי הגורל. כל תוצאה בעולם היא תוצאה של דטרמיניזם, האדם כפוף לחוקי הטבע ולכן אינו שולט במעשיו וביצריו. חופש הבחירה קיים רק כחופש פסיכולוגי.

עמנואל קאנט הציע סוג של פשרה בין שתי הרעיונות-האדם כדייר בין שני עולמות, האחד עולם התופעות, הדטרמיניסטי באופיו. חוקי הטבע חזקים מכל מחשבה אנושית ומשפיעים עליה בעוד בעולם השני קיים חופש הבחירה, כי אנחנו אנשים חופשיים מטבענו.

אני מאמין בחופש הבחירה, כי רק אני ואנוכי יכול לקבוע את גורלי, בלא בחירה מרצון חופשי, נשללת ממני האחריות, כי אם לפי הרעיון הדטרמיניסטי, שהכל כבר נקבע וכל פעולה שלי בעצם נשלטת על ידי המארג הסביבתי, לא תהייה קיימת בי האחריות המוסרית להחלטות שאקח כאדם בתוך החברה בה אני חי. אני יכול לבחור בברכה, אבל למעשה להסיר כל אחריות במעשי, כי ממילא הכל תלוי בחוקתיות של הטבע או של האלוהים. אדם צריך לבחור, לקחת אחריות, להשתנות והכל לטובה.

סיפורי סבתא

סבתא שלי קוראת לדטרמיניזם- מכתוב. הכל מכתוב. לא משנה מה אני אעשה, אכשל או אצליח. לא משנה מה יקרה לסבתא שלי, הכל מכתוב. לפי סבתא שלי ולפי הרבה אחרים הכל נכתב בספר כזה עוד לפני שנולדנו ואנחנו חיים רק כדי להתאים את עצמינו לעלילת אותו הספר, יהיו רגעים בחיים שלנו שנמרוד ונסטה מהמסלול ונחפש קו עלילה אחר, אבל תמיד נחזור לספר, למכתוב. יש בזה משהו מאד מנחם את סבתא שלי. למרות כל הכשלונות והאכזבה מאלוהים היא יודעת שהכל מכתוב ובסופו של דבר הענינים יסתדרו לטובה, כי אלוהים אוהב את האדם אותו הוא ברא. גם כשסבתא שלי נחשפת לאירועי זוועה ולסיפורים קשים, משואת היהודים באירופה ועד רצח אב את שלושת ילדיו בנתניה, היא אומרת מכתוב, ככה אלוהים רצה וכתב. מעולם לא ניסיתי לשוחח עם סבתא שלי בנושא, משום שאני מפחד מהתגובה שלה לדרך בה אני רואה את החיים ואולי בגלל שהיא היחידה מכל המשפחה שלי שעדין מגוננת עלי בארוחות החג כשאני נשאל- נו מה עם חתונה. סבתא תמיד עומדת לצידי ואומרת, נו אתם כבר הבנתם, "הכל מכתוב".

הכל אפשרי

אסיים במיקסטייפ שהכנתי עברוכם, אוסף שירים ששמעתי בתקופה האחרונה ומתאימים איכשהו לרוח התקופה, השיר שפותח את המיקסטייפ הוא הלהיט קיץ הרישמי שלי, של להקת קאט קופי, השיר נשמע כמו הכלאה טובה בין הביטלס, לביצ' בויז ולאם ג'י אם טי.

 שיר נוסף שארצה קצת להרחיב עליו שייך ללהקת רגינה שמגיעה מפילנד בקטע טנגו מקסים שמתאים לטעמי לאחר צהריים לח או חם, אני לא ממש מבין את המילים ובגלל זה לוקח אותי למחוזות אניגמאטיים ואפילו ילדותיים.

השיר הלפני אחרון שייך ללהקה הותיקה טלוויזן פרסונליטיס שמדבר על כך שבכל אחד מאיתנו יש הרבה דברים והכל אפשרי, בעיניי זהו סוג של שיר ערש ואם היו לי ילדים, הייתי משמיע להם אותו לפני השינה. הכל אפשרי, שום דבר לא אפשרי.

מיקסטייפ מלווה מלכה מס.10 להורדה

  1. Cut copy- where I'm going
  2. Teengirl fantasy- cheaters
  3. O. children- ruin
  4. Kisses- people can do the most amazing things
  5. Best coast- happy
  6. Isobel Campbell & mark lanegan- get behind me
  7. Big boi (feat. vonnegutt)- follow us
  8. Drake- karaoke
  9. Jens lekman- the end of the world is bigger than love
  10. Regina- tango merella
  11.     Lower dens- blue & silver
  12. Perfume genius- Mr. Peterson
  13. Robyn- hang with me(acoustic version)
  14. Television personalities- all the things you are
  15. Max richter- infra 3   

 החופש לבחור, אלפרד כהן השלישי.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s