מכנה משותף

למען אשר תבוא אל הארץ

 ושוב זיכרון ילדות, פלשבק אל העבר, הזמן הוא זמן גן הילדים, היינו שלושה חברים שרצינו להקים חבורה, אסף אושר ואני, היינו שלושת הא', זה היה התירוץ שלנו להקים חבורה המכנה המשותף. אסף היה גדול ממני ומאושר בשנה ומי שגדול הוא גם המנהיג, ככה זה שילדים. בסופ"ש אחד יצאנו למשימה הראשונה שלנו, חיפשנו מקום שנוכל להיפגש בו, מקום שבו נתכנן את הפעולות שלנו כחבורה והעדפנו שזו תהייה מערה. יצאנו אל השטח שמאחורי בית הספר היסודי, אסף כבר היה בכיתה א' והוא הכיר את השטח היטב, אחרי כמה שעות מצאנו מערה ושם לחצנו את ידינו שלושתנו ביחד, לימים אני יכול להגיד שלחיצת היד הזאת דמתה מאד לזו של ג'ימי קרטר, אנואר סאדאת ומנחם בגין, אולי זה היה בתת מודע שלנו או משהו כזה. המשימות הראשונות שהצבנו לעצמינו היו: אחת, לזכות בתודעת השכונה שיש חבורה חדשה באיזור, השנייה להקים להקה והשלישית להפר את שלוותם של השכנים המוזרים בבניין ממול. זה היה ההסכם, הברית של שלושת הא'. היינו שנה ביחד. אסף עזב את השכונה ונשארנו צמד, אושר ואני. חיפשנו מחליף אך ללא הצלחה. אחרי שנה גם אושר עזב את השכונה, החבורה התפרקה.

 ברית שנייה

פרשת כִּי-תָבוֹא, קרויה גם פרשת פרשת הקללות והברכות ובצורתה הידועה נקראת גם פרשת התוכחה, בה מתוארים סדרה של ברכות לעם ישראל ולאחריה סידרה של התראות חמורות וקשות, אפשר לומר אכזריות ממש. בפרשה אלוהים כורת ברית נוספת עם בני עמו, זו הברית השנייה שלו עם עמו, הראשונה הייתה במעמד הר סיני ועתה הברית השנייה במעמד שני הרים, הר גריזים והר עיבל. העם מחולק לשניים, כל חלק על אחד מההרים ובאמצע נמצאים משה, הלווים וזקני ישראל ובאותו מעמד מתוארים מצוות והאיסורים הדומים לאלו שנכתבו בעשרת הדיברות, אך יותר מפורטות, כמו למשל האיסור לעשות פסל ומסיכה, האיסור בהסגת הגבול של רעינו, האיסור בלקחת שוחד ועוד ועוד.. ההבדל נוסף בין שתי הבריתות, שהעם בפעם הזאת שותף מלא, הוא זה שנמצא על ההרים והמנהיגים מתחתיהם, זהו דור אחר שלא ידע את מצרים ואת העבדות.

נראה שאלוהים לא ממש סומך על בני עמו ושוב הוא כורת עמם ברית והפעם הוא ברור מתמיד, אם לא תהיו טובים ומאמינים, אני לא ארחם עליכם ומטיל עליהם סדרה של אירועים אכזריים ומזעזעים. בשביל מה אלוהים היה צריך לכרות ברית שנייה, המקרא והפרשנים מסבירים זאת כי מדובר בדור אחר, שלא נכח פיזית במעמד הר סיני, אבל בשביל מה אלוהים היה צריך את מסכת האיומים ואת דברי התוכחה הקשים של שליחו משה, זאת קשה לי להבין. הסכם או ברית נחתמים כשהבסיס הוא האמון שאחד נותן בשני. בלעדיו יהיה מאד קשה ליצור מערכת יחסים. אלוהים אומר שאם יאמינו בו יברך אותם בכל, אך מנגד אומר שהעם שלו הוא הנבחר, עם סגולה, עם שיאמיר גבוה מכל העמים וישמש דוגמא ומופת.

מאז אותה ברית שכרתי עם חברי הילדות שלי, אסף ואושר, יצא לי לחתום על כל מיני הסכמים עם אנשים, אך שום הסכם לא מתקרב בעוצמתו לברית הדמים הזאת של שלושת הא' מלפני יותר עשרים שנה. לא הייתה בה תמימות של ילדים, כמו שנהוג לחשוב, הייתה בה כנות. היא התחילה ממכנה משותף ילדותי ומגוחך( שמותינו התחילו באות א') ונקטעה כי היינו ילדים באמת וההורים של אסף ואושר רצו בתים גדולים יותר.

שלום

ביום חמישי הקרוב ייצא בנימין נתניהו לוושינגטון במטרה להתחיל מו"מ עם הפלשטינים, במטרה לחתום על ברית בין שני העמים. המכנה המשותף של שני העמים חזק יותר מאותיות, שנינו חיים על אותה אדמה. עברנו יותר מידי, אנחנו הישראלים עם הפלשטינים, קרבות הרוגים וכד'. ביום חמישי כל אחד בתורו יציג את התנאים שלו על מנת שיוכל לחתום על הדף שייקרא הסכם השלום ובסיום סבב השיחות יילחצו יד, כי זה מצטלם טוב, אך אני בספק אם תתגבש לה תכנית פעולה. בתפקיד אלוהים יהיה ברק אובמה, נשיא ארה"ב, שיאיים שאם לא תשיגו הסכם ומהר יקרו לכם דברים איומים. אני בספק אם זה יקרה, אני גם לא רוצה שזה יקרה. אני חושב שרצון משותף ישיגו את התוצאה המבוקשת וכמובן שאני לא תמים, זה תלוי בעוד הרבה דברים, זה כתוב עיתונים והפרשנים הפוליטיים בכל הערוצים יוכלו להרחיב בנושא, ברובם נכונים. אבל כן דבר אחד אני אוכל להוסיף לאותם גורמים, דעות ופרשניות ואותו כתב רלף ולדו אמרסון ואני מאד מקווה שכל משתתפי הועידה קראו: "אבל מדינאי ותיק יודע, כי החברה משתנה וזורמת, אין שורשים ומרכזים כלשהם, אלא כל חלקיק עשוי להיות לפתע מרכז התנועה ולאלץ את המערכת לסוב סביבו".אותו חלקיק שנמצא בכל אחד מאיתנו נקרא שלום. יש רגעים שאני שונא להיות אופטימי, זה מרגיש לי מזויף, המציאות מכוערת ואין לזה סוף ואני גם לא מאמין שייצא משהו מאותה פסגה בוושינגטון, אולי כמו שאלוהים לא האמין בעמו. אבל לפעמים יש רגעים שחלקיק אחד בתוכי משתלט עליי ואני סובב סביבו ואני רק צריך לחבר אליו עוד חלקיקים דומים. לסיכום, אזכיר שעל מנת שהסכמים ובריתות מכל הסוגים שהם יעבדו, צריך פשוט לגשת ולבוא. והיה כי תבואו אל הארץ של שני העמים.

שירים טובים

המכנה המשותף של השירים שמרכיבים את מיקסטייפ מלווה מלכה מס.11 הוא שכולם טובים, משובחים וגם קצת מרגשים. שעה של מוזיקה פחות שתי דקות. קלקסונס מוציאים אלבום שני בינוני ופחות מרשים מהבכורה שלהם, אך יש בו שירים טובים ולהיטיים בעיקר. אוף מונטריאול מוציאים אלבום פופי במיוחד ויתרה מכך ממכר והם עושים את זה טוב. צ'ילי גונזלס ממשיך בניסוי הכלים שלו, ומנסה סגנונות מוזיקליים חדשים ותמיד זה יוצא מעניין. סילו גרין מביא לכם את להיט של סוף הקיץ. בראין וילסון האגדי כותב שיר ללחן של ג'ורג' גרשווין, האדם שאולי המציא את הפופ. האילס ממשיך להאבק באהבה שגמרה לו את החיים. קתרין קאלדר מהניו פורנגרפרס מוציאה אלבום סולו קטן וצנוע עם כמה שירים טובים. סופיאן סטיבנס חוזר ואף מילה נוספת, פשוט מעולה. הנשיונל משחררים שיר שלא נכנס לאלבום. שון קארי חברו של ג'סטין ורנון מבון איבר מוציא אלבום יפהפה. ונטשה אטלס עושה ניק דרייק. כמו שאמרתי שירים טובים.

אנטוני האגרטי הוא אחד הקולות שאני הכי אוהב לשמוע והבשורה על אלבום חדש בדרך משמחת אותי, עוד יותר שימחה אותי העובדה שהוא הוציא אי פי חדש ובוא בין היתר הוא מחדש את בוב דילן וג'ון לנון. אבל השיר הזה- אני רוצה להודות לך על אהבתך שפותח את האי פי, מרגש אותי במיוחד ואני לא יודע למה, אבל זה מרגש אותי. פרננדו פסואה כתב פעם שהכל יודעים כי פרח הוא פרח ועץ הוא עץ והוא משיב להם שלא כולם יודעים, שאף אחד לא יודע. השיר הזה של אנטוני והג'ונסונס לא מחדש כלום, קלישאתי ברובו,לכאורה דברים ששמענו כבר, אבל אנטוני כמו פסואה מראה שלא שמענו כלום בעצם. שיר כנה ומפתיע מאד בסופו.

 מיקסטייפ מלווה מלכה מס.11 להורדה

  1. Klaxons- the same space
  2. Of Montreal- famine affair
  3. Chily Gonzales- don’t stop/rap version
  4. Cee-lo green- fuck you
  5. Interpol- memory serves
  6. Shapes and sizes- you don’t have to drink from here
  7. Land of talk- color me badd
  8. Antony & the Johnson's- thank you for your love
  9. Brain Wilson- the like I love you
  10.  Eels- what I have to offer
  11. Kathryn calder- arrow
  12. The national- you were kindness
  13. Sufjan stevens- hairloom
  14. S. carey- mothers
  15. Natacha atlas- riverman

אלפרד כהן, השלישי.

מחלקת אבידות(ומציאות)

ביקשתיך ולא מצאתיך

 אבדה בי התשוקה לרקום חלומות לכדי אדרת שאוכל לעטות ביום חורף המשקה שטחים חקלאים שיניבו פירות טרופים של קיץ. לא רק בתוכי אבדה התשוקה, נראה כי אני לא מוצא אותה בין קרנות חדרי ולא בין הרחובות, הכבישים והשדרות. אבדה לי התשוקה באנשים שסובבים סביבי, אני לא מוצא אותה, את התשוקה וכולם כבויים בתוך בצורת שלא משקה גידולים חקלאיים שיניבו פירות דלוחים וחסרי טעם. הקושי בלמצוא משהו שאבד, משהו שאתה יודע שקיים ואיננו עוד, נעלם לכמה רגעים, מרתיח את זעמי, או הופך אותי לאפאטי. אך את התשוקה אני רוצה למצוא, גם בתוכי וגם אצל האנשים הסובבים אצלי, כי היא הייתה שם ושכחתי איפה הנחתי אותה בפעם האחרונה, רגע של בלבול, של הסחת הדעת. מרגיז ששואלים אותי, אתה זוכר איפה שמת אותה בפעם האחרונה, או אלו המדריכים לי לשחזר את צעדיי, אבל אני כן אוהב את אלו שמנסים לעזור לי לחפש, או עוד יותר אוהב, את אלו שמוצאים ומשיבים לי את אשר אבדתי. הו היכן את תשוקתי שעוזרת לי לרקום חלומות לאדרת המחממת את ליבי בימים קרים, היכן את תשוקתי שאורגת בשבילי צעיפים שנותן במתנה לאנשים שאני הכי אוהב.

פרשת כִּי-תֵצֵא עמוסה במצווות ואיסורים ונהלים, אין בה משהו שמחבר בין המצוות למשהו בעל רצף לוגי. אחד מהוגי המחשבה היהודית החשובים ביותר, אברהם יהושוע השל, אמר על זה: "כל חיי אני קורא בתנ"ך, אך הספקתי לקרוא כמה פסוקים. לכן בפרשות מסוג שכזה אני מעדיף להתמקד במשפט אחד או מצווה אחת או איסור מעניין וכד'. לפני שאתחיל אספר שהפרשה עוסקת בין היתר בנהלים ליציאה למלחמה, מפרטת קטגוריות מי לא יכול לשרת את הצבא בעת מלחמה. התאהבות באישה בת העם הכבוש, הלנת המת, בטיחות בבית, הוצאת שם רע, יחסי מין אסורים, אונס, היחסים לעמים אחרים ועוד ועוד.

אתמקד במצווה של השבת האבידה. המקרא אומר שאין להתעלם משור אובד של אחיך ואם אתה נתקל בו אתה מחויב להחזיר אותו, למעשה אתה מחויב להחזיר כל דבר שאבד לאחיך ואתה יודע שזה שייך לו ואבד לו. יתרה מזאת, הוא חייב לסייע להקים או לשקם את מה שאבד או את מה שעומד להינזק. המשפט המסיים את המצווה: "..וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה, לא תוכל להתעלם ממנה" זאת אומרת אסור לנו לפטור את עצמינו מלהחזיר אבידה ולתקן אותה בטענה שאנחנו לא מסוגלים, או לא יכולים. מסביר את הרב יהודה אירה לב מגור: יש לפרש כשאדם מרגיל עצמו כך שלא יוכל להתעלם מהפסד של חברו, הן בגשמיות הן בתיקון הנפש, אז בכוחו להשיב אליו אבידתו ולהקימו". אנחנו צריכים להרגיל את עצמינו לא להתעלם, להיות מסוגלים, להיות ערים לאותם דברים שאבדו לחברינו ולעיתים למצוא אותם ואם האבידה שבורה, אז גם לתקן אותה.

אני מודה, אני מתעלם מהעולם שאני חי בו ואני לא היחיד, זו תופעה שמאפיינת את החברה שלנו ואת הזמן שבו אנו חיים. אנחנו מתעלמים מאבידותיו של הזולת, מהעוולות שהוא חווה, אנחנו לא מסוגלים לראות מעבר לאופק של עצמינו. המציאות משתקת אותי, את כולנו, אנחנו בעולם שיודעים בו הרבה, אבל מבינים בו מעט, אנחנו יודעים שיש הרבה נפשות אבודות שצריך לכוון אותן וצריך לתקן אותן. הדברים הגלויים לעין, אינם אמורים להיות מופרדים מהדברים הסמויים מן העין. אני לא זוכר איפה קראתי את המשפט האחרון או מי אמר אותו, אך הוא נחקק בתוכי. אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שאנחנו לא רואים לכאורה אצל החבר, האח, הבן זוג. כי יש בידינו הכח לתקן ולמצוא את מה שאבד לזה שאנחנו אוהבים ומוקירים. יש בידינו הכח לתקן ולמצוא עוולות חברתיות שמתרחשות ממש מתחת לאף שלנו, אם נוריד לרגע את המבט המתנשא אל האופק האישי שלנו, נוכל להבחין בכך.

סיפורי סבתא
כשסבתא שלי לא מוצאת משהו, היא כמעט מאבדת את העשתונות ואז לרגע מתיישבת, סופרת עד עשר בלב או משהו כזה, ניגשת לחדר השינה שלה ומוציאה מארון הבגדים שלה מטפחת. היא קושרת אותה בקשר פשוט שכזה וזורקת אל הרצפה, ממלמלת איזה משפט שאני עד היום לא מצליח להבין אותו וחוזרת לחפש את מה שאבד לה ותמיד אבל תמיד היא מוצאת אותו אחרי אותו טקס המטפחת. כשנזכרתי בטקס הזה בעת כתיבת הפוסט, הבנתי שבכל פעם שסבתא מוציאה את המטפחת קושרת אותה ומשליכה אותה לקרקע, קורה משהו מעניין, לפחות אחד מבני הבית מוצא את עצמו קם ועוזר לסבתא לחפש את מה שהיא אבדה, כאילו למטפחת הזאת יש איזה כח מאגי על הנוכחים בבית, כשמחפשים ביחד, יותר קל למצוא, מה שיותר מעניין שסבתא שלי היא זו שתמיד מצאה, למרות שסייעו לה בעוד זוג עיניים מחפשות. שאלתי את סבתא שלי אם היא עושה את אותו טקס גם כשהיא לבד בבית, וכמו שחשבתי לעצמי היא ענתה לי שלא, זה אפילו לא עולה על דעתה.

איבדתי אותך ואותי
באלבום הקודם של הווקמן(אחד האלבומים שהכי השפיעו עליי בחיים) בשיר לפני הסוף הם שרים על אובדן האהבה ועל ההכרה בכך. כל אלבום של הווקמן איכשהו בצורה כזו או אחרת בנוי בצורה של אבידה ומציאה, אבידה ותיקון, פרט אולי מהאלבום הבכורה שלהם שנשמע כמו ג'ם מתמשך ומחפש. בטיולים מחוץ לעיר, בחוץ לארץ אולי אפשר למצוא את אשר אבד והווקמן מצאו את זה בליסבון, פורטוגל.

הווקמן(the walkmen) אולי להקת הרוק הטובה ביותר בעולם, מוציאים בחודש הבא, את אלבומם ליסבון, אלבום שהוא המשך של האלבום הקודם, שעסק באבידה של אהובה ובכל התחושות הכואבות הנלוות לכך, כל שיר באלבום הקודם נכתב כמו מכתב שנשלח לאותה אהובה. האלבום החדש פחות רומנטי מקודמו, הוא יותר אלבום של שחרור ושל התחלות חדשות וגם סוג של הסתכלות פנימה, חזרה למקורות. חברי הלהקה מספרים בראיונות שהם רצו לעשות אלבום רוק פשוט ומסורתי ועל המלודיה הם הלבישו את המילים ואת התחושות. ואכן כך הדבר, יצא להם אלבום, מאופק ופחות אפוסי.
השירים הבולטים באלבום: Angela surf city שהוא קטע פאוור רוק מלא עוצמות. ו-woe is me שבעיניי הוא להיט הרוקנ'רול של השנה והשיר שסוגר את האלבום- ליסבון שהוא בלדה קורעת, בה הסולן נלחם עם האפוס של קולו ושר את השיר באיפוק מרשים. אבל מעל לכל אהבתי את השיר- כחול כמו הדם שלך. שהוא שיר שבעצם מחבר בין שני האלבומים, על הזיכרון המר הזה של אובדן האהבה הקודמת, כמו שהוא שר בשיר:" אני שר שירים עצובים של את ואני"(את ואני  זהו שמו של האלבום הקודם) ועל ההשוואה עם האהבה הלטינית, המלכותית והחדשה שריסיה צבועות שחור ודם כחול זורם בעורקיה. באהבה החדשה שלא צלחה. זהו שיר של אדם שלרגע איבד את התחושה הזאת של הניצחון ושל ההשלמה ורוצה כל כך לחוש אותם שוב.

מי שלא מכיר את הווקמן, מוזמן להוריד את האלבום בלינק בהמשך, או למצוא אותם ביוטיוב. כאמור מדובר באחת הלהקות הרוק הטובות בעולם, שעושות רוק פשוט וחסר יומרות, יש בצליל שלהם משהו מאד וינטג'י, הקול של הסולן, הוא מהמרגשים שיש בעולם המוזיקה, קולו יכול לשרוט לך את הלב בעקרבים, אך באותה עת ללטף אותו.

The walkmen- Lisbon  להורדה

אז אם אתם מוצאים, תודיעו לי. אלפרד כהן השלישי

כשפים וכיסאות

 מנהיגים הם אלו שגורמים לאנשים ממוצעים לעשות עבודה יוצאת דופן

אלברט איינשטיין

רע לי, מרגיש שעובדים עליי. למה שלא יקום אדם במדינה שלנו וימליך עצמו למלך וישלוט עלינו ביד רמה, למה שלא תתחלף שיטת השלטון הכושלת בין כה וכה. למה של יקום נביא הרואה למרחקים ובעל יכולות להחליט ולשפוט, שיקום ויתהלך בארץ ויחפש אחר המלך הבא, כי מה שיש עכשיו לא עובד, לא מתפקד ובאמת שניסינו שזה יעבוד ואולי הם בכלל מכשפים, אלו שיושבים בכיסאות הממשלה שמהתלים בנו ומוליכים אותנו שולל, עובדים עלינו בעיניים. משבר מנהיגות קוראים לזה. אני מרגיש רע אבל אין דבר כזה רע, מלמד אותי הרמב"ם, יש רק חוסר טוב. העולם נברא טוב ויש להוקיע ממנו את מי שמהתל בנו ולכאורה עושה טוב. אז למה בכל זאת אני מרגיש רע, כי אתה עוצם את העיניים ומשליך עצמך לבור מסביר לי ספר הזוהר. תפקח אותן, כי יש אור בקצה הבור ואם יש גורמים עוינים שסוגרים לך את העיניים, יש להענישם. אני חי בעולם של אוב, מלא במכשפים ומוליכי שולל והכל לכאורה טוב, והכל תוצאה של מעשה הכישוף שלהם.

פרשת שֹׁפְטִים, היא מעין אריג של מצוות בענייני שלטון ומשה בנאומו מתווה את עקרונות המוסר והחוק בסוגיית המנהיגות, יש ארבע קבוצות של הנהגה: המלך המופקד על מדיניות הפנים והחוץ, שופט שאחראי על מערכת המשפט ופרשנות של החוקים, כהן אחראי על אורח החיים הדתי והנביא שומר על הקוד המוסרי של המנהיגות והחברה כולה. בפסקה הפותחת את הפרשה ישנו משפט בו שלוש מילים שצריכות להיות חקוקות בכל נפש אדם, מנהיג, מערכת משפטית וכד' :" צדק צדק תרדוף" הרמב"ן מפרש את ההכפלה של המילה צדק כהוראה לדיין כלומר האדם השופט או המנהיג וכהוראה לאדם הפשוט- כולם צריכים לרדוף אחר הצדק. בהמשך הפרשה מובא האיסור בלעסוק בכישוף, במעשה קסם או במאגיה וכד'. אני מוצא קשר בין ההנחיות שמשה מעביר למנהיגים בכל התחומים שיבואו אחריו לבין האיסור בכשפים, קסמים וגו'. מי שלא מנהיג את קבוצת האנשים שבחרו בו ולא מוביל אותם בדרך הנכונה, בעצם מכשף אותם ועובר על האיסור החמור הזה של המקרא. כל מי שנמצא במעמד של שופט, שר בממשלה, רב של בית כנסת ועובר על החוקים והנורמות שחייב הוא לבצע מתוקף תפקידו, למעשה עוסק בכישוף לדעתי.

יש שני מאפיינים למעשה הכישוף או מאגיה, האחד לעשות שינוי במציאות, כלומר להפוך חפץ מסוים לחפץ בעל תכונות אחרות והשני, להשיג מידע כלשהו אם מהעבר או אם מהעתיד בצורות אל חושיות(קריאה בקפה או אסטרולוגיה למשל) כמטאפורה, את שני המאפיינים הנ"ל אני משליך על ההנהגה הכושלת שלנו או על כל הנהגה כושלת אחרת באשר היא. הממשלה שלנו למשל מנסה לשנות את המציאות הקלוקלת שלנו למציאות אחרת עוד יותר כושלת ובכך מכשפת אותנו. כל בן אדם שפוי יודע ורואה שיש כמה פתרונות די ברורים להפוך את המציאות בה אנחנו חיים לטובה יותר, כמו פתרון שתי מדינות לשני עמים, העלאת שכר המינימום וכד'. מן הסתם יהיו התנגדויות בנוסחים של הפתרונות, אך אלו הפתרונות הנראים לעין ואין לנסות להפוך אותם לצורה אחרת.

רה"מ הממשלה שלנו ושריו, צרי אופקים וכמעט לא מסתכלים על העבר ולומדים מהטעיות ויותרה מכך לא מביטים אל העתיד ושואפים לתקן, לשפר או להמציא דברים חדשים. מה שכן הן עושים הם קוראים בקפה, הולכים לקוראת בקלפים, עוטים אדרת של מסתורין ושל התלחשויות במובן מטאפורי כמובן, המידע שהם משיגים על העתיד מאד מאגי ולעיתים מעורר גיחוך. כל הפעולות שמבצעים ראש הממשלה שלנו ושריו נועדו להשיג מטרה אחת, לשבת בכיסא המרופד של חדר ישיבות הממשלה ולקבל משכורת ממשלמי המיסים. סעיף 417 לחוק העונשין אומר כך: " המתחזה לעסוק מעשי כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו מאסר שנתיים". יש לי תחושה מאד חזקה של הממשלה שלנו צריכה להיכנס לכלא, שנתיים זה מספיק לדעתי. אחרי הכל מדובר בשורה של מכובדים שמתחזים בתפקידים שלא מסוגלים לקיים, בכוונה לקבל כסף ולשבת על הכיסא המרופד והחשוב.

פלוטינוס, פילוסוף בן המאה השלישית לספירה טוען אחרת, הוא אומר שהעולם פועל על בסיס המאגיה והכישוף, הוא קושר קשרים של סימפטיה ואנטיפאטיה, כל דבר שיזוז בעולם ישפיע בצורה זו או אחרת על מישהו אחר בעולם. התיאוריה הזאת של פלוטינוס בעצם נותן לגיטמציה למעשי הכשפים והמאגיה בעולם. הזוהר מחזק את פלוטינוס בנקודת המבט שלו ואומר שמעשי כישוף שמטרתם לעשות טוב לאדם ולעולם הם לגיטימיים. מכיוון שהמטרות של ההנהגה הישראלית ידועים לכל והם לא פועלים כדי שיהיה טוב, אז יש בהם מן המכשפים והקוסמים ופעולותיהם ומטרותיהם צריכות להישפט ובמידה הצורך להיענש. אסיים בכך שפלוטינוס אמר שהמעשה היחיד שהוא לא כישוף, הוא התבוננות פנימה אל תוך עצמינו וזה מה שהייתי מייעץ לעשות לכל מנהיג באשר הוא, לא לכשף ולהתל בעולם ובאנשים החיים בו, אלא לעשות ולתכנן ולרצות שיהיה רק טוב וגם מידי פעם להביט פנימה, אולי שכחת לכמה רגעים את הדרך לשפוט את עצמך- צדק צדק תרדוף.

 המלכה רובין

המלכה חדשה שלי, ששולטת בעולמי ואני מלווה אותה בעולם הדמיוני שלי לכל מקום אשר תלך היא הזמרת השוודית,רובין מירים קארלסון או לפי שם הבמה שלה- רובין. בתחילת השנה אמרה המלכה שתוציא אלבום body talk שיתחלק לשלושה אי פי ועד עתה יצאו שניים. בראשון אפשר למצוא את להיט הפופ של השנה- dancing on my own וגם שיר ערש שוודי מקסים שהיו לילות שהייתי נרדם איתו. בחלק השני יש כבר דואט עם סנופ דוג ועוד להיטי פופ מצוינים אחרים ומסיימת אותו בעיבוד כינורות לשיר שלבטח יגיח בגריסתו הדאנסית בחלק השלישי שעתיד לצאת בסוף השנה.

רובין זכורה לי עוד משנות התשעים, היא נוגנה פה ושם בקופסת הלהיטים של עופר נחשון ברשת ג', הייתה במצעדים של אם טי וי ובמצעדים הבריטיים למיניהם. היא הייתה הטוענת לכתר, סוג של נסיכה לא ממומשת, מחפשת את עצמה ואני עוד לא ליוויתי מלכות, הייתי צעיר אז. כיום בתור מלווה מלכות, רובין היא המלכה התורנית שלי. למרות שמדובר באלבום עם טקסטים כואבים של פרידה וכעס, היא מרקידה ומרוממת ובשירים מסוימים אף מרגשת. מכשפת ועושה בי קסמים, מוליכה אותי כמו החלילן מהמלין ואני אחריה. מומלץ גם.

Robyn- body talk pt.1  להורדה

Robyn- body talk pt.2 להורדה

 שבוע טוב, אלפרד כהן

הכל מכתוּבּ

נסיבות?! אני עושה נסיבות!

נפוליאון בונפרטה

 סיפורי ילדות, הם סיפורים יפים, מצחיקים לפעמים ואמיתיים והכי חשוב מלמדים רבות על עצמך ומלמדים אחרים עליך. בכיתה ו' אף פעם לא הכנתי שיעורי בית, אבל הציונים שלי היו טובים. המחנכת שלי, מרים יחזקאל, בתחילת כל שיעור הייתה עושה יומן נוכחות ויומן שיעורי בית, לפני שהייתה מגיעה אלי, הייתי מתפלל לאלוהים שלא תגלה שלא הכנתי שיעורים ובכל פעם הייתה שואלת אותי, אם כן ואני הייתי משקר ועונה שעשיתי את השיעורים ולא בודקת. בכל פעם הודיתי לאלוהים ושמחתי. יום אחד, חודש לפני סיום שנת הלימודים, המורה מרים קראה בשמי ושאלה אותי אם הכנתי שיעורים וכמו תמיד נשאתי תפילה לאל שלא תבדוק ועניתי שכן. הפעם המורה מרים קמה וניגשה אלי ולקחה את המחברת שלי וראתה שבמשך כל השנה לא עשיתי שיעורים, היא צעקה עליי בפני כל הכיתה: "איך אתה מעז לשקר לי שנה שלמה!!" וחזרה לשבת במקומה שסבר פניה הפך למאוכזב ואדום. באותו היום, מאוחר יותר האשמתי את אלוהים שלא שמע תפילתי, לא משנה ששיקרתי, כי אחרי הכל הייתי תלמיד טוב, אני לא צריך לעשות שיעורי בית בשביל להיות ממצטייני הכיתה. גם המורה מרים הבינה זאת ובחודש האחרון לא שאלה אותי ואני לא התפללתי.

לחופש נולד

פרשת רְאֵה, ממשיכה בנאומו הגדול של משה אל העם העומד להיכנס לארץ המובטחת, אך הפעם הנאום מתאפיין בסדרה של מצוות והוראות, שחלקן כבר נאמרו קודם. בתחילת הפרשה מסביר משה כי אלוהים מעניק לעמו ברכות, אך לצידן גם קללות. ההסבר פשוט: תמלאו אחר ההוראות ותזכו לשכר, לא תמלאו אחר ההוראות, אעניש אתכם. בחלק הזה של הנאום מזכיר ומחדד משה את התפיסה המונותיאיסטית, של אל אחד ומקום אחד, כלומר במקום אחד ויחיד אשר נבחר מראש, יהיה המרכז של כל המוסדות באשר הם  המשפטיים, הדתיים, החברתיים וכד' לימים המקום הנבחר הזה, יהיה ירושלים. כמו כן בנאום הזה מזהיר משה מפני נביאי שקר( אך לא מסביר איך לזהות אותם) כמו כן משה מתעקב על חשיבות הדאגה בעני ובאביון, מנסה לצייר אוטופיה שבה אין כל עני או אביון, דיני אכילת בשר וכן לצד כל זה סקירה מחדש, או לשם הרענון, של חגי ישראל.

אני מאמין בעיקרון של הבחירה החופשית, אינדטרמינסט, אנוכי גורלי מופקד בידי ובמעשיי שלי, בניגוד לדטרמיניזם שסוברים שכל מה שקורה במציאות נעשה על פי החוקתיות הגלומה בה. בפרשה של השבוע מוצג הרעיון הדטרמיניסטי, הכל בידי אלוהים הוא זה שקובע אם יהיה לך טוב או רע, בין אם תבורך ובין אם תקולל. אם מגיע לך שכר הוגן וכד'. הדטרמיניזם שולל את הבחירה החופשית של האדם, למעשה אין האדם יכול לבחור מה לעשות כי הכל כבר קבוע ונחקק בחייו של האדם, במציאות שלו. בחירותיו של האדם נקבעו לפי כוחות אחרים מנסיבותיו של הטבע, או בין אם אלו פוליטיים ובין אם דתיים/ תיאולוגיים.

לפי פרשני תורה גדולים, קיימת בחירה אחת, הבחירה בברכה ובחיים לשמור על ערכים כמו צדק חירות הגינות ואושר. אם האדם יבחר בבחירה הזו של הברכה, יזכה לגמול הוגן מאלוהיו. כך נמדדת למעשה הגדולה של האדם משום שעליו לעמוד מפני כל מיני פיתויים של רוע ואכזריות ואם כאמור יתמיד בבחירה שלו בברכה יזכה לחיים יפים ומאושרים. אני יכול להודות שמדובר בגישה יפה לחיים. אך האם גורלנו נקבע משום שעמדנו בפני הפיתויים, האם איננו יכולים לשנות את מה שלכאורה נגזר עלינו, אם כך מה שווים כל הנסיונות שלי להגשים את הפנטזיות או החלומות שלי אם מראש ידוע מה יהיה איתי בסוף.

רבי עקיבא הרומנטיקן, האמין שהאדם יכול בכל חייו להשתנות, האדם יכול בכל מהלך חייו יכול למצוא יעודים חדשים ולשאוף אליהם- המים חזקים מאבן מוצקה ויכולים לגבור עליה ואף לשנות צורתה, כי המים לא מוותרים ומתמידים וזורמים עד להגשמת המטרה, רצונו של האדם חזק מהטבע. בניגוד לרבי עקיבא, ברוך שפינוזה חושב כי האדם כפוף לנסיבתיות הטבע, קרי הגורל. כל תוצאה בעולם היא תוצאה של דטרמיניזם, האדם כפוף לחוקי הטבע ולכן אינו שולט במעשיו וביצריו. חופש הבחירה קיים רק כחופש פסיכולוגי.

עמנואל קאנט הציע סוג של פשרה בין שתי הרעיונות-האדם כדייר בין שני עולמות, האחד עולם התופעות, הדטרמיניסטי באופיו. חוקי הטבע חזקים מכל מחשבה אנושית ומשפיעים עליה בעוד בעולם השני קיים חופש הבחירה, כי אנחנו אנשים חופשיים מטבענו.

אני מאמין בחופש הבחירה, כי רק אני ואנוכי יכול לקבוע את גורלי, בלא בחירה מרצון חופשי, נשללת ממני האחריות, כי אם לפי הרעיון הדטרמיניסטי, שהכל כבר נקבע וכל פעולה שלי בעצם נשלטת על ידי המארג הסביבתי, לא תהייה קיימת בי האחריות המוסרית להחלטות שאקח כאדם בתוך החברה בה אני חי. אני יכול לבחור בברכה, אבל למעשה להסיר כל אחריות במעשי, כי ממילא הכל תלוי בחוקתיות של הטבע או של האלוהים. אדם צריך לבחור, לקחת אחריות, להשתנות והכל לטובה.

סיפורי סבתא

סבתא שלי קוראת לדטרמיניזם- מכתוב. הכל מכתוב. לא משנה מה אני אעשה, אכשל או אצליח. לא משנה מה יקרה לסבתא שלי, הכל מכתוב. לפי סבתא שלי ולפי הרבה אחרים הכל נכתב בספר כזה עוד לפני שנולדנו ואנחנו חיים רק כדי להתאים את עצמינו לעלילת אותו הספר, יהיו רגעים בחיים שלנו שנמרוד ונסטה מהמסלול ונחפש קו עלילה אחר, אבל תמיד נחזור לספר, למכתוב. יש בזה משהו מאד מנחם את סבתא שלי. למרות כל הכשלונות והאכזבה מאלוהים היא יודעת שהכל מכתוב ובסופו של דבר הענינים יסתדרו לטובה, כי אלוהים אוהב את האדם אותו הוא ברא. גם כשסבתא שלי נחשפת לאירועי זוועה ולסיפורים קשים, משואת היהודים באירופה ועד רצח אב את שלושת ילדיו בנתניה, היא אומרת מכתוב, ככה אלוהים רצה וכתב. מעולם לא ניסיתי לשוחח עם סבתא שלי בנושא, משום שאני מפחד מהתגובה שלה לדרך בה אני רואה את החיים ואולי בגלל שהיא היחידה מכל המשפחה שלי שעדין מגוננת עלי בארוחות החג כשאני נשאל- נו מה עם חתונה. סבתא תמיד עומדת לצידי ואומרת, נו אתם כבר הבנתם, "הכל מכתוב".

הכל אפשרי

אסיים במיקסטייפ שהכנתי עברוכם, אוסף שירים ששמעתי בתקופה האחרונה ומתאימים איכשהו לרוח התקופה, השיר שפותח את המיקסטייפ הוא הלהיט קיץ הרישמי שלי, של להקת קאט קופי, השיר נשמע כמו הכלאה טובה בין הביטלס, לביצ' בויז ולאם ג'י אם טי.

 שיר נוסף שארצה קצת להרחיב עליו שייך ללהקת רגינה שמגיעה מפילנד בקטע טנגו מקסים שמתאים לטעמי לאחר צהריים לח או חם, אני לא ממש מבין את המילים ובגלל זה לוקח אותי למחוזות אניגמאטיים ואפילו ילדותיים.

השיר הלפני אחרון שייך ללהקה הותיקה טלוויזן פרסונליטיס שמדבר על כך שבכל אחד מאיתנו יש הרבה דברים והכל אפשרי, בעיניי זהו סוג של שיר ערש ואם היו לי ילדים, הייתי משמיע להם אותו לפני השינה. הכל אפשרי, שום דבר לא אפשרי.

מיקסטייפ מלווה מלכה מס.10 להורדה

  1. Cut copy- where I'm going
  2. Teengirl fantasy- cheaters
  3. O. children- ruin
  4. Kisses- people can do the most amazing things
  5. Best coast- happy
  6. Isobel Campbell & mark lanegan- get behind me
  7. Big boi (feat. vonnegutt)- follow us
  8. Drake- karaoke
  9. Jens lekman- the end of the world is bigger than love
  10. Regina- tango merella
  11.     Lower dens- blue & silver
  12. Perfume genius- Mr. Peterson
  13. Robyn- hang with me(acoustic version)
  14. Television personalities- all the things you are
  15. Max richter- infra 3   

 החופש לבחור, אלפרד כהן השלישי.